על עכברים ואנשים

ב”ה

שם היצירה: של עכברים ואנשים

סוג היצירה: נובלה

מחבר היצירה: ג’ון סטיינבק

תקופת פרסום היצירה: 1937

סיכום היצירה לבגרות בספרות

על המחבר: ג’ון סטיינבק (John Steinbeck), שנולד ב-27 בפברואר 1902 ונפטר ב-20 בדצמבר 1968, היה אחד הסופרים האמריקאים החשובים, המשפיעים והאהובים ביותר במאה ה-20. כתיבתו התאפיינה בריאליזם חברתי נוקב, ברגישות עצומה לחלשים ובחיבור עמוק לנופים ולאנשים של קליפורניה.

בשנת 1962 הוענק לו פרס נובל לספרות על כתיבתו הריאליסטית והדמיונית, המשלבת הומור סימפתי ותפיסה חברתית חדה.

תקציר:

פרק ראשון:

הסיפור נפתח בעמק הסלינאס שבקליפורניה, שם עוצרים ג’ורג’ מילטון ולני סמול למנוחת לילה ליד הנהר לפני שהם ממשיכים לחווה שבה מצאו עבודה. ג’ורג’ הוא אדם קטן ופיקח המשמש כמעין אפוטרופוס ללני, ענק בעל מוגבלות שכלית וכוח פיזי עצום שאינו מודע לעצמו. במהלך הערב מתברר שהם נאלצו לברוח ממקום עבודתם הקודם בעיירה “וויד” לאחר שלני, שאוהב ללטף דברים רכים, נגע בשמלתה של בחורה והיא האשימה אותו בתקיפה. ג’ורג’ מגלה שלני סוחב בכיסו עכבר מת כדי ללטף אותו, מה שמהווה רמז מטרים לכך שלני הורג בטעות את היצורים שהוא אוהב. כדי לעודד את רוחו של לני, ג’ורג’ מספר לו על “החלום” המשותף שלהם: יום אחד הם יחסכו מספיק כסף כדי לקנות משק קטן שבו הם יהיו האדונים של עצמם, ולני יוכל לגדל ארנבים. לפני השינה, ג’ורג’ נותן ללני הוראה גורלית ומבקש ממנו שאם יסתבך בצרות בחווה, עליו לחזור מיד לנקודה הזו בנהר ולהתחבא בתוך הסבך עד שג’ורג’ יבוא לקחת אותו.

פרק שני:

עם הגעתם לחווה בבוקר שלמחרת, השניים פוגשים את קנדי, המנקה הזקן שאיבד את ידו בעבודה ומספק להם מידע על דיירי המקום. הם פוגשים את הבוס החשדן ואת בנו, קרלי, מתאגרף לשעבר נמוך קומה שנוטה לתוקפנות כלפי אנשים גדולים ממנו, מה שמציב את לני בסכנה מיידית. ג’ורג’ מזהה שקרלי מחפש ריב ומזהיר את לני להתרחק ממנו ככל האפשר. באותו פרק מופיעה גם אשתו של קרלי, שמתוארת כאישה יפה אך מניפולטיבית שמחפשת תשומת לב מהפועלים, וג’ורג’ מגדיר אותה כ”מלכודת” ומורה ללני אפילו לא ואנושיות. לני מתרגש מאוד לגלות שהכלבה של סלים המליטה, וג’ורג’ מבטיח לבקש עבורו גור אחד חום-להסתכל לכיוונה. מנגד, הם פוגשים את סלים, הפועל המוערך והנערץ ביותר בחווה, שמפגין כלפיהם הבנה ולבן כדי שלני יוכל לטפל בו, בתקווה שזה ימנע ממנו לחפש עכברים.

פרק שלישי:

המתח החברתי בחווה עולה כאשר קרלסון, אחד הפועלים, משכנע את קנדי לתת לו לירות בכלבו הזקן והחולה בטענה שהוא כבר אינו מועיל וסובל סתם. קנדי מסכים בחוסר רצון, ורגע הירי מסמל את הגורל המר של מי שנחשב לחלש בחברה הזו. לאחר מכן, קנדי שומע את ג’ורג’ ולני מדברים על החלום לקנות חווה ומציע להשקיע את כל חסכונותיו )350 דולר( כדי להצטרף אליהם. ההצעה של קנדי הופכת את החלום לתוכנית ממשית, וג’ורג’ ולני חשים שהם קרובים מתמיד לעצמאות. אולם, האווירה משתנה כשקרלי נכנס למגורים כשהוא זועם ומחפש את אשתו. הוא מחליט להיטפל ללני ומתחיל להכות אותו באכזריות. לני אינו מחזיר מלחמה עד שג’ורג’ פוקד עליו להגן על עצמו. ברגע אחד של פחד וכוח, לני תופס את ידו של קרלי ומועך אותה לחלוטין. כדי למנוע את פיטוריהם, סלים מאלץ את קרלי המושפל להבטיח שיגיד שידו נתקעה במכונה.

פרק רביעי:

בזמן שרוב הפועלים יוצאים לבלות בעיר, לני מוצא את עצמו בחדרו של קרוקס, האורוון השחור המבודד משאר הפועלים בשל גזענות. קרוקס, שסובל מבדידות קשה, מנסה בתחילה להתאכזר ללני ולערער את ביטחונו בכך שג’ורג’ אולי לא יחזור מהעיר, אך הוא נרגע כשקנדי מצטרף והם מתחילים לחלוק יחד את פרטי החלום על החווה. קרוקס כמעט משתכנע להצטרף אליהם, אך רגע השוויון הנדיר נקטע כשאשתו של קרלי נכנסת לחדר. היא לועגת להם ומכנה אותם “חבורת חלשים”, וכשקרוקס מנסה להגן על כבודו ולגרש אותה, היא משפילה אותו באכזריות ומזכירה לו שהיא יכולה לתכנן עליו לינץ’ וכולם יאמינו לה בגלל צבע עורו ומעמדה. האיום הזה מחזיר את קרוקס למציאות המרה; הוא מוותר על תקוותו להצטרף לחלום ומבקש מהם לשכוח ממה שאמר, מתוך הבנה שבחברה הזו אין לו מקום.

פרק חמישי:

כמה ימים לאחר מכן, בזמן אחר הצהריים, לני יושב לבדו באסם כשהוא שרוי בצער עמוק לאחר שגילה כי הרג בטעות את גור הכלבים שלו בגלל ליטוף חזק מדי. בעודו מנסה להסתיר את הגופה תחת קש מתוך פחד שג’ורג’ יאסור עליו לגדל ארנבים, נכנסת אשתו של קרלי. היא מספרת לו על חייה הריקים, על בדידותה בחווה ועל החלום השבור שלה להפוך לשחקנית מפורסמת. לני מספר לה על אהבתו לדברים רכים, והיא מזמינה אותו ללטף את שערה. לני מתחיל ללטף בחוזקה, וכשהיא נבהלת ומתחילה לצרוח, הוא נתקף פאניקה משתקת. בניסיון נואש להשתיק אותה כדי שלא יסתבך בצרות, הוא מטלטל אותה בעוצמה ושובר את מפרקתה בטעות. לני בורח מיד לכיוון מקום המסתור בנהר, וקנדי הוא הראשון שמוצא את הגופה. ג’ורג’ מגיע ומבין מיד שהחלום על החווה נגוז לעד ושלני נמצא בסכנת מוות, בזמן שקרלי המוכה בזעם מוביל קבוצת פועלים חמושים למסע נקמה.

פרק שישי:

הסיפור חוזר לנקודת ההתחלה ליד נהר הסלינאס. לני המפוחד מגיע לסבך ומחכה לג’ורג’ בזמן שהוא הוזה את קרלה דודתו שנוזפת בו על כך שאכזב את חברו. כשג’ורג’ מופיע, הוא שומע מרחוק את קרלי וההמון הזועם מתקרבים עם כלי נשק. ג’ורג’ מבין שלני לא ישרוד מוות אכזרי בלינץ’ או מאסר במוסד סגור, ולכן הוא מחליט לבצע המתת חסד מתוך אהבה עמוקה. הוא מבקש מלני להביט אל האופק ומספר לו בפעם האחרונה על החווה ועל הארנבים כדי להרגיעו ולהעניק לו רגע של אושר. בזמן שלני שרוי בחלומו המתוק, ג’ורג’ יורה בו בעורפו באקדח שלקח מקרלסון. לני מת במקום מבלי לדעת מה קרה. סלים מגיע למקום ומבין מיד את גודל ההקרבה והכאב של ג’ורג’, ולוקח אותו משם בנחמה, בעוד שאר הפועלים, ובראשם קרלי וקרלסון, נותרים אדישים לחלוטין לטרגדיה האנושית ולא מבינים מה מעציב אותם כל כך.

מבנה הסיפור: 

הסיפור מעוצב במבנה מעגלי – הוא מתחיל בטבע ומסתיים בטבע.

• החזרה לאותו מקום בסיום הסיפור מדגישה את חוסר המוצא של הדמויות. המקום שבו נולד החלום הוא גם המקום שבו הוא חייב למות, מה שמשרת את המטרה להראות שהגורל של אנשים אלו נחרץ מראש על ידי נסיבות חייהם והסביבה שלהם.

במה עוסקת הנובלה?

הספר עוקב אחר שני נוודים, ג’ורג’ ולני, המחפשים עבודה בקליפורניה של תקופת השפל הגדול. הוא עוסק בחברות אמיצה, בבדידות, ובחלומות שמתנפצים מול מציאות החיים הקשה. 

כותרת הסיפור- “על עכברים ואנשים”

שם הספר נלקח מתוך שורה מפורסמת בשיר בסקוטית בשם “לעכבר“ (To a Mouse), שנכתב בשנת 1785 על ידי המשורר הלאומי של סקוטלנד,  רוברט בארנס.

מקור השם והמשמעות

המשפט המקורי בשיר אומר:

“The best-laid schemes o’ mice an’ men / Gang aft agley”

ובתרגום חופשי לעברית “:התכניות הטובות ביותר של עכברים ואנשים – לעיתים קרובות משתבשות“

ג’ון סטיינבק בחר בשם זה כיוון שהוא משקף במדויק את התמה המרכזית של הנובלה:

• חוסר השליטה בגורל: בדיוק כמו עכבר קטן ששדהו נחרש במפתיע ומחריב את ביתו, כך גם בני האדם אינם יכולים לשלוט בעתידם.
• התנפצות החלומות: הדמויות הראשיות, ג’ורג’ ולני, מחזיקות בחלום פשוט וצנוע לקנות פיסת אדמה משלהן ולחיות בה בשלווה.
• המציאות האכזרית: למרות התכנון הקפדני והשאיפות הטהורות, נסיבות החיים הקשות של תקופת השפל הגדול והטרגדיות האישיות מובילות להרס מוחלט של התכניות הללו.

מקום: המקום מתואר כמוטיב גן עדן. 

סולדד– עיר קטנה שנמצאת בקליפורניה, מקור שמה בספרדית הוא בדידות.

הנהר סלינס- שם שפירושו באנגלית שקט.

המקום מתואר כמקום שקט, מבודד, תיאורי נוף יפים המזכירים סגנון של גן עדן.

הנהר זורם, עמוק וירוק על פני חולות צהובים באור השמש. 

גבעה מוזהבת.

בצד הנהר עצים רעננים ומוריקים. 

מתחת העצים עלים עמוקים ופריכים.

כל תיאור המקום הוא פסטורלי, רגוע, שקט, טבעי ויפה. 

יש לנו פה מוטיב של סגנון תיאור גן עדן.

‫

בחירת מקום העלילה מקדמת את מטרת הסיפור:

בחירת המקום (קליפורניה, ארה”ב) והמרחבים הספציפיים בנובלה “של עכברים ואנשים” מקדמת באופן ישיר את מטרת הסיפור בכך שהיא משקפת את המצב הנפשי של הדמויות ומעצימה את הבעיות המרכזיות בסיפור:  בדידות, ניכור והתנפצות החלום האמריקאי.

הרקע הגיאוגרפי והפיזי בסיפור אינו רק תפאורה, אלא כלי ספרותי אקטיבי הפועל במספר מישורים:

1. קליפורניה כסמל ל”חלום האמריקאי”

• ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: קליפורניה נתפסה בתקופת השפל הגדול כ”גן עדן” חקלאי, המקום אליו נדדו מיליונים כדי להתחיל מחדש ולמצוא עושר וביטחון.
• האירוניה הטרגית: בחירת המקום מדגישה את הפער האכזרי בין האשליה למציאות. ג’ורג’ ולני מגיעים למקום שאמור להגשים את חלומם (חווה משלהם), אך מוצאים בו רק ניצול, עוני וניכור.

2. עמק סאלינאס ובדידות הנוודים

• מרחבים עצומים ומבודדים: סטיינבק ממקם את העלילה בעמק סאלינאס (מחוז הולדתו). המרחבים החקלאיים הגדולים מדגישים את קטנותו של האדם ואת הבדידות המוחלטת של פועלי הדחק (הבנדיס), שנעים ממקום למקום ללא בית או שורשים.

3. העיצוב המנוגד של מרחבי המשנה

סטיינבק משתמש בשני מרחבים מרכזיים המייצגים את הקונפליקט של הסיפור:

• גדות נהר הסאלינאס (הטבע): הספר נפתח ומסתיים באותו מקום בטבע. זהו מרחב של שקט, ביטחון, חופש ואחווה, שבו ג’ורג’ ולני יכולים לדבר בחופשיות על החלום שלהם. הטבע הוא המקלט היחיד שלהם מהחברה האנושית האכזרית.
• מגורי הפועלים (החווה): החווה היא מרחב סגור, מחניק, דחוס ומאיים. המגורים משותפים ודלים, ומייצגים את אובדן הפרטיות, את התחרות הקשה בין הפועלים, ואת המבנה המעמדי הדורסני שבו החלשים (כמו לני, קרוקס וקנדי) נרמסים.

4. המרחב ככלי לחיזוי העתיד (הטרגדיה הידועה מראש)

• הסיפור מעוצב במבנה מעגלי – הוא מתחיל בטבע ומסתיים בטבע.
• החזרה לאותו מקום בסיום הסיפור מדגישה את חוסר המוצא של הדמויות. המקום שבו נולד החלום הוא גם המקום שבו הוא חייב למות, מה שמשרת את המטרה להראות שהגורל של אנשים אלו נחרץ מראש על ידי נסיבות חייהם והסביבה שלהם.

דמות ראשית [גיבור]

ג’ורג’ מילטון (George Milton)

• אופי והתנהגות: ג’ורג’ הוא גבר קטן קומה, חריף, זריז ובעל ראייה מציאותית (ולעתים מפוכחת וצינית) של החיים. אף על פי שהוא מרבה להתלונן על העול שבטיפול בלני, הוא מסור לו לחלוטין, מגן עליו ומפגין כלפיו אחריות אבהית עמוקה.
• תרומה למסר: ג’ורג’ מייצג את הצורך האנושי הבסיסי בקשר ובחברה. בעולם שבו פועלים נודדים חיו בבדידות מוחלטת ודאגו רק לעצמם, הבחירה של ג’ורג’ לקשור את גורלו בלני היא מעשה הומני אצילי. הרצח של לני בסוף הספר מדגיש את המסר המרכזי: במציאות הכלכלית והחברתית של התקופה, אפילו החברות הנאמנה ביותר והחלומות הטהורים ביותר נידונים להרס
• הבחירה להרוג את לני יכולה גם להוות מסר שמראה על כך שעם כל הכאב והקושי שבדבר ג’ורג’ עושה את מה שהכי נכון להגנת לני כדי למנוע ממנו כמה שפחות סבל.

לני סמול (Lennie Small)

אופי והתנהגות: למרות שם משפחתו (“סמול” – קטן), לני הוא ענק פיזי, חזק להפליא, אך בעל מוגבלות שכלית ונפש של ילד תמים. הוא אינו מסוגל להבין את עוצמת כוחו, מונע מדחפים בסיסיים, ואובססיבי לליטוף דברים רכים (עכברים, גורים, שמלות, שיער). הוא תלוי לחלוטין בג’ורג’.

תרומה למסר: לני מייצג את החלש וחסר הישע בחברה תחרותית ואכזרית. הוא פועל ללא טיפת רוע, אך כוחו הפיזי המשולב בחוסר המודעות שלו הופך אותו למסוכן מבלי שיתכוון לכך. דרך לני, סטיינבק מעביר את המסר שהחברה המודרנית אינה יודעת כיצד להכיל את השונה והחריג, ובמקום להגן עליו – היא דוחקת אותו אל קצו הטרגי. שמו ושם הספר (הלקוח משיר המדבר על עכבר שביתו נהרס על ידי מחרשת האדם) מדגישים כי בני האדם, כמו העכברים, חסרי אונים מול כוחות הגורל.

דמויות משנה

קנדי (Candy)

• אופי והתנהגות:  פועל זקן, שאיבד את כף ידו הימנית בתאונת עבודה בחווה ומאז משמש כעובד ניקיון (“מטאטא”). הוא מלווה בכלב זקן, עיוור וריחני, ששרד איתו שנים ארוכות. קנדי פחדן ומתוסכל, אך נתלה בשארית כוחותיו בחלומם של ג’ורג’ ולני.
• תרומה למסר:  קנדי מייצג את גורלם של הקשישים והמוגבלים בחברה קפיטליסטית דורסנית. ברגע שאדם מאבד את כושר הייצור שלו, החברה רואה בו נטל. המתת החסד של כלבו הזקן (שנורה משום ש”אינו מביא תועלת”) היא מטאפורה ישירה לגורלו הצפוי של קנדי עצמו – וכמובן, רמז מטרים (לייטמוטיב) לסופו של לני.

קרוקס (Crooks)

• אופי והתנהגות:  הפועל השחור היחיד בחווה, האחראי על האורוות. הוא סובל מגב שבור ומכאן כינויו, Crooked – עקום.
• בשל חוקי ההפרדה הגזעית, אסור לו לישון בצריף הפועלים והוא מבודד בחדר קטן ליד האורווה. הבידוד הפך אותו למריר, חשדן ומתגונן, אך הוא משכיל וקורא ספרים רבים.
• תרומה למסר: קרוקס הוא הניתוח החברתי החריף ביותר של סטיינבק על הבדידות והגזענות הממסדית. הוא מדגים כיצד הבדידות הכפויה יכולה להעביר אדם על דעתו (“אדם משתגע כשאין לו אף אחד”). המפגש שלו עם אשתו של קארלי, שמזכירה לו שמילה אחת שלה תביא לתלייתו, מדגיש את חוסר האונים המוחלט של האדם השחור באמריקה באותם ימים, ומנפץ את האשליה שמישהו כמוהו יכול לזכות בחלקת אדמה ובחופש.

אשתו של קארלי (Curley’s Wife)

• אופי והתנהגות:  הדמות הנשית היחידה בספר, ואף אין לה שם פרטי (היא מוגדרת תמיד כרכושו של קארלי). היא צעירה, יפה, ומתלבשת באופן פרובוקטיבי שאינו מתאים לחווה. היא נוהגת “לחפש את קארלי” בצריפי הפועלים, אך למעשה היא מחפשת נואשות קשר אנושי כדי לברוח מהבדידות ומנישואיה הכושלים.
• תרומה למסר:  היא מייצגת את מעמד האישה והחפצתה באותה תקופה, כמו גם את שברון החלומות ההוליוודיים. למרות שהיא נתפסת בהתחלה על ידי הפועלים (וגם על ידי הקורא) כ”מלכודת” מסוכנת, בפרק 5 מתגלה עולמה הפנימי הטרגי – נערה שחלמה להיות שחקנית גדולה ונכלאה בחווה מבודדת עם בעל קנאי ואלים. היא קורבן של המערכת בדיוק כמו לני.

קארלי (Curley)

• אופי והתנהגות:  בנו של בעל החווה. גבר קטן קומה, תוקפני, ארוגנטי וקנאי מאוד לאשתו. כמתאגרף לשעבר, הוא מסתובב בחווה כשהוא מחפש ללא הרף הזדמנויות להוכיח את גבריותו, ונוטה להיטפל לגברים גדולים ממנו (כמו לני) כדי לפצות על תסביך הנחיתות שלו.
• תרומה למסר:  קארלי מייצג את הכוח השלטוני המשחית, האכזריות והאגו הגברי. הוא הניגוד המוחלט לסלים; הוא אינו זוכה לכבוד בזכות אופיו, אלא כופה את מרותו באמצעות מעמדו הכלכלי והפחדה פיזית. דרכו מראה סטיינבק כיצד החברה נשלטת לעתים קרובות על ידי אנשים קטנוניים המשתמשים בכוחם כדי לרמוס את החלשים.

סלים (Slim)

• אופי והתנהגות:  מנהיג פועלי הדיש, המוביל של החווה. סלים הוא דמות כמעט מיתית – הוא מתואר כגבר מרשים, בעל ידיים מעודנות, חכם, רגוע ובעל סמכות טבעית. הוא היחיד בחווה שמקשיב באמת, מבין את מערכת היחסים המיוחדת בין ג’ורג’ ללני, ואינו שופט אותם.
• תרומה למסר:  סלים מייצג את המוסר, החמלה והתבונה האנושית. בעולם המנוכר של החווה, סלים הוא קרן האור – הדמות היחידה שמבינה שהרצח של לני בסוף הספר על ידי ג’ורג’ לא נעשה מתוך שנאה, אלא כמעשה עליון של חסד והקרבה כדי למנוע ממנו מוות אכזרי.

סיכום תרומת הדמויות למסר הכללי

מערך הדמויות יוצר פסיפס של חברה שבורה:

1. החלום ושברו: ג’ורג’, לני, קנדי וקרוקס מייצגים קבוצות שונות (הפועל הפשוט, המוגבל בשכלו, הזקן והשחור) המתאחדות סביב שבריר של תקווה לחלקה קטנה משלהן. עצם העובדה שהחלום קורס מדגישה את התפיסה של סטיינבק שהחלום האמריקאי הוא אשליה בלתי ניתנת להשגה עבור מי שנדחק לשולי החברה.
2. הבדידות כחוק טבע: הדמויות המבודדות (קרוקס בחדרו, אשתו של קארלי בביתה, קנדי ללא כלבו) מראות שהחברה המודרנית מייצרת ניכור, ומי שמנסה לשבור את הניכור הזה (כמו לני ואשתו של קארלי במפגשם באסם) משלם על כך בחייו.

מוטיב חוזר בסיפור: בדידות.

כל הדמויות סובבות סביב בדידות ורצון לחיים שונים. מקווים למשהו אחר שלא השיגו. 

הקונפליקט המרכזי בספר:

הקונפליקט המרכזי בספר “על עכברים ואנשים” הוא מורכב ורב-רבדים, וכמו ביצירות טרגיות רבות – הוא אינו נפתר בצורה חיובית, אלא מגיע לקיצו באמצעות שבר טרגי בלתי נמנע.

ניתן לחלק את הקונפליקט לשני מישורים מרכזיים: הקונפליקט החיצוני (החברתי-קיומי) והקונפליקט הפנימי (המוסרי).

הקונפליקט החיצוני: האדם מול המציאות החברתית והטבע האנושי.

• מהו הקונפליקט? זהו המאבק של הדמויות בשולי החברה (ובעיקר ג’ורג’ ולני) להשיג את “החלום האמריקאי” – לרכוש חלקה קטנה של אדמה, לזכות בחירות, בביטחון ובבית, מול מציאות כלכלית וחברתית אכזרית (תקופת השפל הגדול) המונעת מהם לעשות זאת.
• בתוך המאבק הזה קיים תת-קונפליקט תמידי: כוחו הפיזי ההרסני של לני מול חוסר האונים המנטלי שלו. לני רוצה רק לעשות טוב וללטף דברים רכים, אך העולם הפיזי והחברתי סביבו אינו בנוי להכיל את השילוב של כוח עצום ופיגור שכלי. בכל פעם שהם מנסים להשתלב, הטבע הפיזי של לני מחרב את הסיכוי שלהם (הריגת העכברים, הריגת הגור, ולבסוף הריגת אשתו של קארלי).

האם הוא נפתר?

לא. הקונפליקט הוכרע על ידי המציאות. החלום של ג’ורג’, לני, קנדי וקרוקס לקנות חווה מתנפץ לחלוטין ברגע שלני הורג את אשתו של קארלי באסם. סטיינבק מעביר כאן מסר פסימי: עבור האנשים הפשוטים והמוחלשים בחברה, החלום האמריקאי הוא אשליה בלתי ניתנת להשגה, והמערכת תמיד תנצח ותמחץ אותם.

הקונפליקט הפנימי: מחויבות וחברות מול הישרדות וחופש אישי.

• מהו הקונפליקט ? זהו הקונפליקט המלווה את ג’ורג’ לאורך כל היצירה. מצד אחד, ג’ורג’ מחויב עמוקות ללני (הבטחה לדודתו קלרה, חברות אמת ואהבה). מצד שני, לני הוא עול כבד; הוא מסכן את ג’ורג’, מונע ממנו לחיות חיים יציבים, לבזבז את כספו בנחת ולשמור על מקום עבודה קבוע.
• השיא של הקונפליקט הזה מגיע בפרק האחרון: ג’ורג’ עומד בפני ברירה נוראית – האם לתת להמון הזועם בהנהגת קארלי לתפוס את לני ולבצע בו לינץ’ אכזרי או לתת לו להינעל בצינוק, או שמא לקחת את החוק (ואת חייו של חברו) לידיו.

האם הוא נפתר?

כן, אך במחיר טרגי ונורא. ג’ורג’ פותר את הקונפליקט הפנימי שלו בדרך היחידה שנותרה לו: הוא בוחר לבצע המתת חסד. כשהוא יורה בלני בעורפו תוך כדי שהוא מספר לו על הארנבות והחווה, ג’ורג’ מגן על לני בפעם האחרונה מפני האכזריות של העולם.

במעשה זה, ג’ורג’ פותר את הבעיה המיידית (לני לא יסבול), אך הוא גוזר על עצמו מוות רוחני ובדידות נצחית. הוא הופך להיות בדיוק כמו שאר הפועלים הנודדים שאין להם איש בעולם – החברות הייחודית שלהם מתה, ויחד איתה מת גם הסיכוי של ג’ורג’ להיות מאושר אי פעם.

מוסר השכל ורלוונטיות:

3. חברות אמת– ג’ורג’ למרות תלונותיו מראה צד של חברות אמת בכך שבוחר לעשות למען לני סוג של “המתת חסד” וכך מונע ממנו את הסבל וההתעללות שיהיו מנת חלקו ברגע שייתפס. 
4. מה שנראה כלפי חוץ שונה ממה שקורה באמת– לאורך הספר היה ניתן לראות שמעשיו של לני מתפרשים בצורה לא נכונה. הוא רוצה להראות אהבה אך כלפי חוץ זה נראה כמעשה רע. גם המעשה של ג’ורג’ בסוף הסיפור להרוג את לני בעורף נראה כמעשה של בגידה ורצח אבל בעצם מבטא אהבה ודאגה. 
5. החלום ושברו– אדם מתכנן תכניות שלא תמיד תואמות למציאות ולמה שיקרה באמת ולכן על האדם להסתגל ולזרום עם השינויים בחיים ולהתאים את עצמו אליהם. לא להיאחז בדברים מסוימים מהעבר אלא להתקדם. 

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות לבגרות בספרות:

כתבו מהו המבנה של הסיפור וכיצד הוא תורם למסר של היצירה?
 
כתבו על שתי דמויות במחזה ואיך הן מעבירות את המסר המרכזי בנובלה שקראתם.
 
בנובלות וסיפורים רבים הכותב רוצה להעביר ביקורת על החברה או השלטון שבו הוא חי כיצד דרך הנובלה שקראתם הסופר מצליח להעביר את הביקורת שלו על החברה שהוא חי בה?

בסיפורים רבים ניתן לראות מוטיב חוזר שמטרתו להעביר את המסר שהכותב מנסה להעביר. מהו המוטיב החוזר בספר ” על אנשים ועברים” כיצד הוא מבטא את הרעיון המרכזי שהמחבר מנסה להעביר?

ישנם יצירות רבות שהסוף של הסיפור מפתיע אותנו לטובה או לרעה. כיצד מסתיים הסוף בנובלה שקראתם? האם ציפתם לסוף זה לאורך קריאתכם? מה לדעתכם המסר שניסה להעביר המחבר בכתיבת ספר זה? 

על ידי קריאת ספרים ניתן להבין את הלך רוחו וחשיבתו של כותב היצירה. מה דעתכם על כתיבת הסופר? האם הוא מעביר מסרים אופטימיים או פסימיים לחיים? האם אתם שותפים לדעתו או חושבים שהוא שוגה? נמקו דעתכם. 
 
 

בנובלות רבות ניתן לראות קונפליקט שאתו מתמודד הדמות המרכזית. מהו הקונפליקט שאתו מתמודד הדמות בנובלה? האם הקונפליקט נפתר? 

כתבו איזה מוסר השכל אתם יכולים לקחת מהנובלה שקראתם? הסבירו והדגימו על סמך היצירה שקראתם. 

יצירות רבות מעלות פגמים ואתגרים שעולים בחברה. מהו הפגם המופיע בנובלה שקראתם? כיצד ניתן לתקן פגם זה? הציעו פתרון רלוונטי לתיקון הפגם בחברה שאתם חיים בה.