דברים פרק טו – שמיטת כספים

ב”ה

מיקום: דברים פרק ט”ו

נושא: חוקים

סיכום הפרק

חוקי שמיטה:

בסיום שבע שנים יש חובה על האדם לקיים את מצוות שמיטת כספים. [שונה משמיטת קרקעות אבל גם קשורה אליה].

החוקים של שמיטת כספים:

כל יהודי שיש לו בעלי חוב יהודים [ יהודים שחייבים לו כספים מהעבר ולא שילמו את חובם] מצווה על היהודי בסוף שנת השמיטה לשמוט [=לבטל] את החוב שלהם כלפיו ולסלוח להם על כך שלא שילמו לו את החוב הכספי. מסוף שנת שמיטה האדם שהלווה כסף לחברו לא ידרוש את כספו אלא ימחק את הסכום שהיה חייב לו ולא יזכיר לו את החוב.

מצד שני, אם האנשים שהיו חייבים ליהודי כספים שהלווה להם הם גויים החוב שלהם אליו לא מתבטל והוא לא צריך למחוק את החוב. הציווי חל רק על הלוואות שניתנו ליהודים. ששם המצווה להשמיט ולבטל את החוב הכספי שלהם.

הסיבה לחוק: להגיע למצב שלא יהיו עניים בעם ישראל ושתהיה להם אפשרות כל 7 שנים להתחיל מחדש בלי חובות.

דרך השכנוע לקיום החוק:

הדרך שה’ משכנע בה את האדם לפעול על פי החוק הזה כשברור שהוא חוק שקשה לאדם לבצע אותו היא בכך שבזכות שיעשה את המצווה הזו הוא יברך אותו כל כך עד כדי כך שהוא ילווה להרבה גויים ולעולם לא יזדקק להלוואה מאף אחד. ומכיוון שמהגויים אין לו בעיה לקחת ריבית והחובות שלהם לא מתבטלים כלפיו אז מההלוואה לגויים הוא יוכל להתעשר ולשלוט עליהם והם לא יוכלו לשלוט עליו. 

מילים לביאור:

מקץ– מלשון קץ=סוף

תיגוש= תתבע 

תעבוט=תלווה [תצטרך לקחת הלוואה ולצורך כך תשים עבוט=משכון=פיקדון]

עבוט=משכון הנלקח לצורך הבטחה שההלוואה תשולם[כמו משכון=פיקדון]

מבנה הפרק:

פסוקים א’-י”א: שמיטת כספים.

פסוקים י”ב-י”ח: דיני עבד עברי.

פסוקים י”ט-כ”ב: חוקי בכור בהמה.

שמיטת כספים ושמיטת קרקעות:

שמיטת קרקעות- האדם שיש לו שטח חקלאי והוא לאורך כל ה-6 שנים עובד את האדמה, מטפל ומשבח ונהנה מהתבואה שלה, נדרש בשנה השביעית לעצור ולא לעבד ולטפל בה. 

שמיטת כספים– בסיום כל שבע שנים חובה על האדם לקיים את מצוות שמיטת כספים שהיא לבטל את החוב של יהודים שהיו חייבים לו כספים.

הקשר בין שמיטת קרקעות לשמיטת כספים:

בשנת שמיטה האדם מבטל את עבודתו בשדה ומצווה לתת לאדמה לנוח ולחדש את האנרגיות ולהתחיל מחדש וגם לאדם שהיה בעל חוב לאחרים ועכשיו חובו מתבטל זו הזדמנות להתחלה מחדש. 

בנוסף, אדם שיש לו חוב ובשמיטה מחויב להפסיק לעבוד את האדמה אין לו מהיכן לשלם את החוב ולכן התורה מצווה את האדם שהלווה את הכסף לבטל את החוב ולאפשר ליהודי שהלווה להתחיל מחדש.

פרוזבול– בתקופת ימי בית שני ראה הלל הזקן שהיה נשיא הסנהדרין שעם ישראל לא מוכנים בשנה השישית להלוות לאנשים מהחשש שהם לא יחזירו להם את ההלוואה ובגלל מצוות שמיטת כספים הם יהיו חייבים לוותר להם על החוב. מכיוון שלא רצו לוותר על חובם העדיפו לא להלוות. ולכן התרבו העניים ולא היה להם מה לאכול. חשש הילל שאנשים ימותו ברעב בגלל שאין להם ממי להלוות ולכן תיקן תקנה שמבטלת את החוק.

פרוזבול– פרוזבול הוא מסמך שבו האדם שיש לו שטר חוב מעביר את השטר חוב לבית הדין ובית הדין אחראי לקבל את תשלום החוב ולהעביר אותו לאיש שהביא כסף לעני. [האדם שהלווה את הכסף והלווה שקיבל את הכסף חתמו על מסמך שבו מוסכם שהכסף יוחזר זה שטר חוב שנערך ביניהם].

כך בעצם יוצא מצב שהשטר חוב עובר מהאדם הפרטי לבית הדין ובית הדין משאיר את השטר חוב אצלו ומשמש כמתווך בין הלווה למלווה. כך הכסף שאדם הביא לחברו יוחזר לו ולכן הוא יכול להלוות לחברו בלי לחשוש שהחוב יתבטל. 

כמובן שפרוזבול מבטל את החוק של התורה בדרך עקיפה. כך שנשאלת שאלה: איך הלל הזקן תיקן תקנה שמבטלת חוק תורה?

והתשובה: הילל היה חייב לתקן את התקנה הזו כיוון שידע שאם לא יתקן את התקנה העניים ימותו ברעב ואף אחד לא יסכים להלוות להם כסף כך שמחוסר בררה הוא תיקן את התקנה הזו. כדי להציל את עם ישראל.

חוקים בפרק:

חוק: בסיום שנת השמיטה האדם שהלווה כספים ליהודים והם לא החזירו לו בעקבות הקשיים הכלכליים שלהם הוא מצווה לבטל [=לשמוט] את החוב.

נימוק: שלא יהיו עניים בישראל ותהיה לכל אדם הזדמנות אחת לשבע שנים להתחיל מחדש.

דרך שכנוע: ה’ יברך את האדם שביטל את ההלוואות בצורה שיהיה עשיר כל כך שלא יזדקק לעולם להלוואות של בני אדם ושיוכל עם הכסף הרבה שיהיה לו להלוות לעמים רבים ולשלוט עליהם.

שורש מנחה– שורש חוזר המעביר מסר.

ב.ר.כ מטרת החזרה להדגיש את הברכה שהאל יברך את האדם שיקשיב למצוותיו.[פסוקים ד’, י’]

חזרה– מילים שחוזרות לצורך הדגשה.

ברך יברכך [פסוק ד’]

פתח תפתח [פסוק ח’]

“ברך יברכך“- המילים חוזרות לצורך הדגשה. האל מתחייב לברך את האדם והסיבה שהברכה נכפלת היא כי בהיגיון קשה אדם להאמין שאם הוא יוותר על החוב שחייבים לו הוא יתברך מכך ולכן יש צורך להדגיש את הברכה ולהרגיע אותו שלא רק שלא יחסר לו אלא יתברך מעבר לרגיל.

“פתח תפתח”- המילים חוזרות שוב לצורך הדגשה מהסיבה שהאדם שיודע שקרבה שנת השבע והוא יצטרך לוותר על החוב אם לא ישלמו לו את הסכום בזמן מתקשה להלוות את הסכום ולכן התורה אומרת לו שלא יתקשה אלא יפתח את ידו וילווה את הכסף לעני למרות חששותיו. 

קשיים ופירושים:

שמיטת כספים:

שאלות שעולות מהחוק:

1. מתי צריך האדם לשמוט את החוב? [תאריך מדויק]
2. איך מבטלים את החוב ליהודי שלקח ממני כספים?
3. באיזה חובות מדובר? האם אדם שצריכים לשלם לו כל חודש על מוצרים שנקנו אצלו בחנות או שירותים שעשה לאחרים צריך לבטל את החובות?
4. אם בית הדין עשו פרוזבול ועדיין אני רוצה לקיים את המצווה ככתבה אני יכול?
5. אם הגיעה שנת שמיטה וביטלתי את החוב לחבר שהלווה ממני בסוף השנה ולאחר כמה חודשים הוא הגיע כדי להחזיר את ההלוואה והתעקש להחזיר למרות שמחלתי לו על החוב וויתרתי על החוב מה עושים?

תשובות:

1. השמיטה עוסקת ביהודי שהלווה כסף לעני לצורך מחייתו ועבר זמן תשלום החוב והוא לא שילם את  הכסף והגיעה שנת שמיטה לסיומה [כ”ט אלול של שנת שמיטה] מצווה על האדם שהלווה את הכסף לחברו לבטל את החוב.
2. ביטול החוב צריך להיות באמירה.
3. החובות המדוברים לא מיועדים לחובות של אדם שצריך לשלם כל סוף חודש לבעל מכולת, שכירות, מיסים וכו’ אלא רק אדם שהלווה מחברו לצורך תשלום חובותיו ולא הצליח לשלם אותם.[חוב שהוא בדרך של הלוואה]
4. למרות שחז”ל תיקנו את פרוזבול אם עדיין האדם רוצה לקיים את המצווה כמובן שיכול לקיים על פי החוק.
5. אדם שהגיעה שנת שמיטה והסתיימה וביטל את החוב כדי לקיים את המצווה כראוי והעני בא והחזיר לו את הכסף והתעקש להחזיר את הכסף למרות שנת שמיטה יכול לקבל את הכסף כמתנה. 

קושי: 

מתי האדם מצווה לבטל את חובותיו?

פירוש:

ר’ יוסף בכור שור: ” מקץ שבע שנים תעשה שמיטה – מכאן שאין השביעית משמטת אלא בסופה (ראה ערכין כח , ב).

הסבר פירוש:

מהמילה מקץ שפירושה הוא “סוף” ניתן ללמוד שהאדם המלווה מצווה להשמיט את החובות שחייבים לו בסוף השנה השביעית.

קושי:

מהי הסיבה שהאדם מצווה לבטל את החוב של יהודי אליו אבל לא של נכרי?

פירוש:

ר’ יוסף בכור שור: “ אבל הנכרי תיגוש “- שהנכרי זורע וקוצר ובוצר ויכול לשלם ולפרוע , אבל אחיך לא חרש וזרע ולא קצר , במה ישלם?

הסבר פירוש: הסיבה לכך שאין ציווי לבטל את החוב של הנכרי אבל של היהודי כן לפי בכור שור היא כי היהודי באותה שנה לא יכול לעבוד כדי לשלם את החוב שלו ולכן אין לו ממה לשלם לעומת זאת הנכרי יכול לעבוד כדי לשלם את החוב אליך. 

מוסר השכל הנלמד בפרק:

מהפרק נלמד אמונה באל שכל הברכה נמצאת אצלו ולכן אם אדם מתנהל על פי חוקי האל הוא מתברך במעשיו.

מהפרק נלמד שפעולות כמו נתינה שעל פי ההיגיון מחסירות מהאדם מושכות לאדם ברכה ורווח- ניתן לראות שהתורה מצווה את האדם לתת כדי לקבל מהאל את ברכותיו

מהפרק   ניתן ללמוד את החשיבות של התחלה חדשה ואת הזכות שיש לאדם שמסייע לעם שלו- התורה נותנת אפשרות ליהודי כל שבע שנים להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר בכך שמעלה את הציווי של ויתור על חובות ליהודי.

מהפרק ניתן ללמוד שעניי עמך קודמים לעניי עם אחר- התורה מצווה על האדם לבטל בשנה השביעית על החוב של היהודי בני עמו אבל לא של הגוי וכך היא עושה לאדם סדר עדיפות של מה חשוב יותר ומה חשוב פחות כי לפעמים אנשים ממהרים לעזור לאחרים אבל לא עוזרים לאלה שקרובים אליהם. 

לומדים לבגרות בתנ”ך בקלות. עוד סיכומים לבגרות בתנך, הסברים, שאלות בגרות בתנך, אמצעי עזר, המחשה ושיעורי צפייה בתנ”ך לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בתנ”ך אצלך בטלפון – באתר תנ”ך בקליק. לימוד תנ”ך לבגרות , הכנה לבגרות בתנך , שיעורים פרטיים בתנ”ך , סיכומים לבגרות בתנ”ך,

לומדים לבגרות בתנך בקלות.שאלות בגרות בתנך ושיעורי צפייה בתנך ממש כמו מורה פרטי אצלך בטלפון – באתר תנך בקליק., טיפים לבחינת בגרות בתנך , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בתנ”ך , חומר עזר לבגרות בתנ”ך

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

שאלות דברים פרק טו

1. קרא פסוקים א-י”א. באיזה שמיטה הפרק עוסק? הסבירו את החוק, הנימוק לחוק והדרך שכנוע שבה ה’ משתמש כדי לשכנע את היהודי לממש את החוק.

2. כתבו מהו פרוזבול? האם לדעתכם פרוזבול תואם או סותר את חוק התורה? מהו הנימוק של הילל לתקנת פרוזבול? האם צדק הילל בתקנת פרוזבול לדעתכם? נמקו תשובתכם.

3. קראו דברים ט”ו, פסוקים א’-י”א ושמות כ”ג, פסוקים י’-י”א. באיזו שמיטה מדובר בכל פרק. הסבירו את החוק בכל שמיטה. כתבו מה המשותף לדעתכם לשתי השמיטות?

4. קראו ויקרא כ”ה, פסוקים כ’-כ”ד ודברים ט”ו, א’-י”א וכתבו: באיזו שמיטה מדובר בכל מקור? מהו החשש שיכול להיות לאדם מקיום המצווה בכל מקור? כיצד האל מרגיע אותו?