ב”ה

 

שם היצירה: תהילה

סוג היצירה: נובלה

מחבר היצירה: ש”י עגנון

תקופת פרסום היצירה: 1938-1939

 

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

תקציר:

המספר פוגש את תהילה באחד הסיורים שלו בירושלים כשהוא הולך לבצע שליחות של חברו להביא לסבתו כסף לתנור. תהילה המכונה תילי לאורך הסיפור ורק לקראת סופו ידוע לנו שמה המלא] היא זקנה בת 104, אך לא ניתן לזהות את שנותיה מכיוון שהיא פעילה ופועלת, מברכת ומאירה פנים לכל, חיננית וצדקת שעושה טוב ומחפשת את החסד והטוב בכל. לאורך הסיפור אנחנו נפגשים בדמויות שונות [החכם והרבנית]שמקדמות את העלילה ומספרות לנו מידע על חיי תהילה ועל צרותיה הגדולות ומאירות אותה בצורה חיובית על דרך הניגוד[בגלל שהן שונות ממנה]. תהילה הייתה אמורה להינשא לבחור לפני בר המצווה שלו בשם שרגא אבל חודש לפני בר המצווה [והנישואים] אביה של תהילה כועס על החתן שהתחיל להתחבר לחסידות ומבטל את הנישואים עם שרגא ומשיא אותה לבחור אחר. תהילה מביאה 2 בנים ובת. חודש לפני בר המצווה של הבן הראשון הוא מת בדבר ובנה השני גם הוא חודש לפני בר המצווה טובע בביצה. תהילה מבינה שצרותיה מגיעות מכיוון שלא ביקשו סליחה משרגא ובעלה יוצא למסע חיפושים אחר שרגא כדי לבקש סליחתו אבל בתהליך המסע הבעל מת. שרגא לא נמצא. תהילה לוקחת על עצמה את עסקי בעלה ומתעשרת מאוד ומביאה לבתה מורות גויות שילמדו אותה. כשהילדה בוגרת ותהילה משדכת לה בחור טוב וצדיק הבת לפני החתונה בורחת ומתנצרת. תהילה רואה בצרותיה סוג של עונש על חטאיה כלפי שרגא ומכיוון שהוא לא נמצא היא מבקשת מהמספר שיכתוב מכתב סליחה לשרגא אותו תיקח איתה בכד כשתלך לבית עולמה [לקבר] ושם, בעולם הבא תחייב את שרגא לסלוח לה. יום לאחר כתיבת המכתב נודע למספר שתהילה מתה בדיוק ביום שצפתה שתמות.

 

 

סיכום מורחב של הסיפור מחולק למפגשים:

מפגש ראשון [פגישה מקרית עם תהילה]

הסיפור פותח בתיאור המספר איך פעם אחת הלך לביתו של חכם אחד וכשלא מצא את הדרך  וחיפש היכן מקום המגורים של החכם פגש אישה שסחבה פחי מים שבשמחה הראתה לו את הדרך ושמחה על הזכות לעשות מצווה. כשהציע לעזור לה להרים את פחי המים היא חייכה אבל סירבה. בהתנהלות ובפעולות שלה הוא לא זיהה שהיא מבוגרת כל כך. הוא הבין שהיא מבוגרת רק מבגדיה שהציגו אותה ככזו אבל בפעולותיה הייתה נראית כאחת הנערות. 

 

מפגש שני [פגישה מקרית עם תהילה]

בפעם השנייה שפגש את אותה זקנה חייכנית ומאירה הייתה לאחר שהלך למלא שליחות להעביר לרבנית אחרת מהנכד שלה תנור חימום. כשהגיע לבית הרבנית ראה מדרגות שבורות, חתול בחצר, אשפה ודלת עקומה וכשנכנס לביתה להביא לה את הכסף לתנור שנכדה שלח לה שמע ממנה רק תלונות על מזג האוויר הקר ועל הקשיים בחייה. תוך כדי שהיא חוקרת אותו על נכדה ועל מעשיו. לאורך כל המפגש שיתפה אותו בתלונות על מזג האוויר הקשה בארץ. לא הודתה על הכסף של התנור שהביא נכדה ולא ראתה טוב בכלום אלא התלוננה שרגליה קרות ואין לה איך לקנות אותו… לכן אמר לה המספר שהוא ילך לקנות וישלח לה אותו.

בסופו של דבר לאחר ששלח לה את התנור הלך לביתה כדי לבדוק האם היא יודעת להשתמש בו. 

אותו מפגש עם הרבנית מכין אותנו ואת הסופר למפגש הנוסף של המספר ותהילה. וכך יוצר ביניהן השוואה על ההבדל בין שתי הזקנות. אחת מאירה, עוזרת, פעילה ורואה בהכל טוב, מברכת ומודה לה’ והשנייה למרות שעשו לה טובה וביקרו אותה והביאו לה תנור לחימום היא יושבת במיטה ורק מתלוננת על חייה. 

תהילה שנכנסת לבית הרבנית כדי לסעוד אותה ולסייע לה רואה את המספר בכניסה לבית הרבנית ומראה שהיא זוכרת אותו [זיכרונה טוב מאוד למרות גילה המבוגר] אבל מדגישה את הטוב שלו שהוא רצה לעזור לה עם פחי המים ולא מזכירה את הטוב שלה שהיא הראתה לו את הדרך לבית החכם. 

 

המספר שרואה את שתי הנשים עושה בעצמו השוואה ביניהן ואומר: “לא כל הזקנות שוות, זו שהראתה לי את ביתו של אותו חכם נוחה לכל אדם וזו ששיגרתי לה תנור אינה נוחה אפילו למי שמבקש טובתה”.

 

מפגש שלישי: [פגישה מקרית עם תהילה]

את אותה הזקנה [תהילה] הוא פגש שוב כשהלך לבקר בכותל המערבי באחד מערבי ראש חודש. ואז ראה את תהילה רק במבט גורמת לשוטר בריטי להשיב לזקנה אחת את הכיסא שלקח ממנה. [דרך הסיפור אנחנו לומדים על התקופה של הסיפור שהיא לפני שירושלים הייתה שייכת לעם היהודי וכשהבריטים שלטו פה] כשהוא שיבח אותה על מעשיה ועל כך שהצליחה לרסן את השוטר הבריטי מה שאנגליה לא הצליחה. היא לא התעכבה על מעשיה אלא אמרה: “גוי טוב הוא”. בהמשך היא מזכירה את ירושלים ונעצבת על מצבה של ירושלים. ועל הפער בין העבר להווה בירושלים.

היא מספרת לו על כך שהספיקה לומר 2 ימים בספר תהילים ונעצבת על החיים שמתקצרים ומספרת לו על ילדותה שכשהייתה מפטפטת וכולם נהנו לשמוע את דבריה הגיע אדם מבוגר ונזף בפטפוטיה הרבים וטען שככל שאדם מדבר הוא מקצר ימיו כי לכל אדם הוקצב לו כמה לדבר [חוץ מדברי תפילה והודיה לה’ שלא נספרים עם המילים הקצובות] ולכן מאז התחילה לחשוב על מה היא מוציאה מהפה כך שנשארו לה מלא מילים ולכן חייה ארוכים כל כך.

באותו מפגש ביקשה ממנו תהילה שילך לבקר את הרבנית הזקנה כיוון שהיא חולה. 

בעקבות בקשתה של תהילה הולך המספר יחד איתה בדרך קצרה יותר לבקר את הרבנית החולה ותהילה מבטיחה לו שתבוא אחריו וכשרואה אותה בחוליה לא מוצא מילים לנחמה והיא תוך כדי תלונות אומרת לו שלפחות יש אישה אחת שמגיעה לבקר אותה. כששואל אותה המספר אם היא מתכוונת לזקנה החיננית אז שתדע שהיא אמרה לו שתבוא עוד מעט לבקרה. והרבנית ממשיכה להתלונן על כך שלא מבקרים אותה ולמרות שיש נשים רבות שאומרות מזמורי תהילים לעשות חסד ולבקר אותה אינן באות חוץ מתילי. היא מספרת לו על תילי ועל חייה. על שנותיה של תילי ועל זקנותה המופלגת ועל הצרות הגדולות שעברו עליה. בנוסף, היא מספרת לו על אישה שביתה התנצרה והייתה אמורה להינשא לאבי הרבנית. [למרות שהרבנית לא אומרת במפורש מה שם האישה אנחנו הקוראים מבינים שמדובר בביתה של תהילה]

תוך כדי כך מגיעה תהילה אל בית הרבנית עם סיר של תבשיל בשביל הרבנית החולה. 

 

מפגש רביעי:[פגישה מתוכננת עם תהילה]

המספר פוגש שוב את תהילה בבית הרבנית ותהילה מתייחסת אליה, מאכילה אותה, מסייעת לה, מחמיאה לה ומעודדת את רוחה. היא גם משבחת את ירושלים ומברכת אותה מייחלת לכך שתיפתח עד דמשק. וכשהוא רואה שהרבנית לא מרוצה מכך שתילי משוחחת איתו ופחות איתה הוא עוזב את בית הרבנית והולך לדרכו.

 

מפגש עם החכם:

החכם פוגש את המספר ליד ביתו לאחר שהמספר סיים להדריך קבוצת תיירים. החכם משכנע אותו להגיע אל ביתו ולשוחח איתו ושם מספר לו חידושי תורה. תוך כדי כך רצה ללכת לביתו ואז אשתו של החכם הזכירה  לו שתילי [תהילה] ביקשה ממנו משהו כשהוא נזכר בכך הוא אומר שמעולם תילי לא ביקשה דבר חוץ מהדבר הזה שיגיד לו [למספר] לבוא לביתה. תוך כדי שהוא מדבר עם המספר הוא משתף אותו ונותן מידע על תהילה. הוא מספר שגילה הוא 104 ושמה תהילה[תילי] זו הפעם הראשונה שאנחנו יודעים מהו שמה. הוא מספר שתהילה הייתה אישה עשירה מאוד מאוד בחו”ל ולבסוף מתו בניה ובעלה. היא עזבה את כל עסקיה ובחרה לעלות לארץ. הוא מוסיף ומספר שאמו, הייתה אומרת כשהיא רואה את תהילה היא יודעת שיש פורענות[צרה] שיותר גדולה מאלמנות ושיכול בנים.

כל הדור שהכיר את תהילה וחי סביבה כבר מת. ומעולם היא לא ביקשה דבר מאף אדם אבל עכשיו היא ביקשה לראותך. 

כשנשאל החכם מי היא תהילה? הוא מקבל תשובה ברורה שמאפיינת אותה בפירוט. “צדקת, צדקת פשוטה כמשמעה” ואז הוא ממשיך ומפרט: היא מבקרת חולים, מכבדת, מסייעת לחולים, מקיימת מצוות כאלה שאף אחד לא מוכן לעסוק בהן, מתקנת בגדים וגרבים לילדים יתומים ועניים. כשהייתה עשירה הייתה עושה חסדים בממונה ועכשיו עושה צדקה בגופה. 

אותו חכם ליווה את המספר עד ביתה של תהילה ואמר לו שלא בטוח שימצא אותה בביתה כיוון שבשעות האלה היא הולכת לתלמודי התורה ומחלקת לילדים ממתקים על שלמדו תורה. 

 

מפגשים עם תהילה [מפגש חמישי ושישי מתוכנן]

כעבור זמן קצר הגיע המספר לבית תהילה ומצא אותה בביתה כשהוא מגיע לביתה הוא רואה את הבית הנקי והמסודר יפה ואומר לה שהיא גרה כמו בת מלכים והיא מדגישה ואומרת שכל בנות ישראל בנות מלך הן וכשעושים חסד עם יהודי אחר הוא עושה חסד עם המלכות. 

היא אומרת לו שהבינה שהוא יודע לכתוב ולכן ביקשה ממנו לבוא כדי לכתוב מכתב למישהו. היא מציעה לו להכין לו אוכל בזמן שיכתוב  וכשסרב הציעה לו דבר מתוק כדי שיברך והיא תענה אמן. כשהוא מתחיל לכתוב קשה לה לפרט ולדבר ולספר לו על מה לכתוב ולכן הוא מציע לה שיכתבו מחר… היא מסכימה והוא מגיע למחרת היום ורואה את ביתה מצוחצח ונקי ואת פניה מאירות יותר מתמיד. והוא מתחיל לכתוב שוב מכתב למישהו חשוב [רב נכבד] בשם שרגא אבל אז היא מבינה שהיא לא יכולה לומר לו לכתוב את המכתב בלי לספר את הסיפור שעומד מאחורי המכתב היא בסופו של דבר  מספרת לו את סיפור חייה.

הסיפור הראשי מדבר על המספר ועל מפגשיו עם תהילה ועם אנשים שונים המאירים את דמותה הטובה של תהילה ואת מעשי החסד שעושה למרות זקנותה.

הסיפור הפנימי מספר על חייה של תהילה לפני 93 שנה. תהילה הייתה בת 11 ואביה שידך לה בחור בשם שרגא. את שרגא היא הכירה מגיל ילדות כיוון ששיחקו ביחד באגוזים ובמחבואים. התכנון לעריכת החתונה היה שנה לאחר מכן ביום בר המצווה של שרגא. את ההכנות לחתונה עשו הורי הכלה והחתן. אביו של שרגא כתב לו תפילין, אביה של תהילה קנה לו טלית ותהילה רקמה לו תיק תפילין ותיק טלית. בשבת אחת, חודש לפני החתונה שרגא לא הגיע אל אביה של תהילה ובמקום זה הוא הלך לרבם של החסידים להתברך לפני הנחת התפילין שלו. אביה של תהילה ששמע על הדבר כעס מאוד כיוון שהוא היה ממתנגדי ורודפי החסידים והחליט לבטל את הנישואין. הוא קרע את שטרי התנאים ולא הסכים לבקש את סליחת החתן למרות שכך היה נהוג שאם מבטלים אירוסין מבקשים את סליחת החתן. 

מכיוון שכבר הכל היה מוכן לחתונה אביה של תהילה חיתן אותה עם אדם אחר. שרגא ומשפחתו עברו השפלה ונידוי, הפסיקו לקרוא להם לעלות לתורה ולכבדם אפילו לא בשמחת תורה[שאז מעלים את כולם לתורה] ומכיוון שהם חששו לחייהם בעקבות היחס הקר של אנשי המקום הם בחרו לצאת ממקום המגורים ולעבור למקום אחר. 

לתהילה נולדו שני בנים ובת. המלמד של בניה היה חסיד וכך בעלה של תהילה הושפע מדרכיו ונהיה גם הוא חסיד והתחיל לנסוע לרבי של החסידים ולחנך את בניו בדרך החסידות. 

[תהילה ראתה בדבר כפרת עוון]

בנה הבכור של תהילה חלה בדבר,  30 יום לפני שהיה צריך להניח תפילין ובזמן ההבדלה[בדיוק הזמן שאביה של תהילה קרע את התנאים והפר את השידוכים עם שרגא]. בנה השני מת גם הוא לאחר שנתיים גם כשהגיע לגיל מצוות לאחר ששם את התפילין שלו אצל הסופר לבדיקה הוא הלך לקטוף ענפים לחג שבועות   וטבע בביצה ולא זכה להגיע באמת לבר המצווה שלו כי מת. 

תהילה מבינה שהצרות מגיעות אליה כתוצאה מכך שהיא לא ביקשה מחילה משרגא והיא אומרת לבעלה שהם חייבים לבקש משרגא מחילה. בעלה של תהילה יוצא למסע חיפושים ארוך ובדרך מת גם הוא[בעלה]. את שרגא הם לא מוצאים כיוון שהפך למתנגד לחסידות ולכן לא השתייך לשום חסידות ולא נמצא בחיפושים שלהם בחסידויות השונות. ותהילה כתוצאה מכך נכנסת לעסקי בעלה ומנהלת אותם ומצליחה בהם מאוד ומכיוון שהיא עסוקה היא מביאה לבתה מורות נוכריות שמלמדות אותה והילדה מצטיינת בלימודיה וכולם משבחים אותה ומשדכים לה בחור ממש טוב אבל היא לא זוכה להוליך אותם לחופה כיוון שתוך כדי הזמן שעבר תהילה  לא שמה לב איך נפש בתה נדבקת במורות הנוכריות  עד שהיא מחליטה להתנצר. 

תהילה מבקשת מהמספר שיכתוב לשרגא ויגיד לו שהיא סלחה לו על כל הצרות שהיו לה בגללו ועכשיו גם הוא צריך לסלוח לה  שכבר קיבלה את עונשה ועברה מספיק צרות ולכן הגיע הזמן שיסלח לה. כשהמספר שומע זאת הוא מוחה דמעתו ושואל אותה: האם את חושבת ששרגא עדין חי? האם את יודעת היכן הוא נמצא? 

תהילה עונה לו: ששרגא נפטר לפני 30 שנה והסיבה שהיא יודעת זה כי פעם אחת בז’ באדר היא הלכה להתפלל ואז שמעה לאחר קריאת ההפטרה שאומרים שמות של אלה שנפטרו והיא שמעה את השם “שרגא”. מיד הלכה ושאלה מי זה השרגא שאמרו את שמו?  והתברר שזה אותו השרגא ולכן היא יודעת בוודאות מתי נפטר.

שאל אותה המספר ואם כך איך את רוצה שאעביר לו את המכתב?

אמרה לו תהילה שהיא לא מצפה ממנו שיעביר את המכתב אלא רק יכתוב אותו וישים אותו בכד חתום והיא תביא לשרגא את המכתב. כשתיפטר יקברו איתה עם הכד ושם למעלה בוודאי ימצאו את שרגא ויביאו לו את המכתב.

לאחר שסיימה להבהיר את כוונותיה למספר נחה  על מקלה. וכך, לקח המספר דיו ונוצה והתחיל לכתוב את המכתב. כשסיים לכתוב והגביה את הדף כדי שיתייבש התעוררה תהילה ושאלה אותו: כבר סיימת???

הוא הקריא לה את המכתב ומכיוון שכך כתב הסכימה עם כתיבתו ובסופו של דבר הוסיפה באופן ברור את חתימתה ושמה בכד ואז חתמה את הכד בחותמת [כדי שלא יפתחו אותו] ושמה אותו תחת מיטתה, סידרה את השמיכה ויצאה מהבית כשהיא מנשקת את המזוזה  והוא אחריה הולך.

הלכו ביחד כשהיא מסתכלת על הדרך בעיניים טובות עד שהגיעו לבית החברה קדישא כשראו אותה מיד קמו לכבודה והסבירו לו שהיא באה כל שנה לשלם על השטר קניה של חלקת הקבורה שלה בהר הזיתים. ותהילה אמרה להם שיותר לא תטריח אותם. הם נבהלו ואיחלו לה לחיות עוד שנים רבות והסבירו לה שכשהיא חיה כל כך הרבה זמן היא נותנת תקווה גם להם שיחיו שנים רבות.

הסבירה להם תהילה שהיא כבר הזמינה את הנשים שרוחצות ומטהרות את הגופה והיא לא מתכננת להטריח אותן סתם. ואת השנים הרבות שאיחלו לה היא מאחלת למי שירצה. [מכאן אפשר להבין שהיא שמחה שהגיע זמן מותה]

יצאה והוא [המספר] יצא איתה כשראתה שהוא יוצא איתה הסבירה לו שהיא סיימה לחתום על החוזה והוא אמר לה שחשב שהתכוונה לחוזה בית המגורים שלה. הסבירה לו תהילה שזה ביתה יהיה עד שיבוא גואל והלוואי יבוא מהר. נפרדה ממנו מכיוון שמיהרה אל הנשים שחיכו לה בבית [לטיהור המת] כשהוא עומד בשקט.

 

מפגש שביעי מתוכנן עם תהילה:

למחרת בבוקר הלך לבקר את תהילה ולראות מה שלומה. בדרך פגש את החכם וסיפר לו שהולך לראות מה שלומה. אמר לו החכם. “הצדקת עזבה אותנו”. תלך אליה אחרי 120 שנה.

וכך הלך המספר אל חדרה של תהילה שנשאר ריק ושקט כמו בחדר תפילה. כשברצפה עוד נשארו שאריות המים שהנשים טיהרו בהם את גופה. 

 

 

 

 

 

 

מבנה הסיפור:

פתיחה [אקספוזיציה]

בפתיחה בסיפור תהילה אנחנו מקבלים מידע על התכונות החיוביות של תהילה:

תהילה היא זקנה, חיננית ששנותיה לא נראות עליה. היא פועלת ועושה חסדים לאורך כל רגע בחייה, היא מאירה פנים לכולם ומודה על הטוב בחייה. היא קוראת תהילים באופן קבוע ומרבה לדבר טוב על ירושלים. 

סיפור בעל מבנה “בלשי” מורכב ממפגשים רבים.

לאחר מכן הסיפור בנוי במבנה של סיפור בלשי על ידי מפגשים רבים בין תהילה לבין המספר או בין המספר לדמויות משנה בסיפור[הרבנית והחכם]

לאורך כל מפגש המספר מקבל יותר ויותר מידע על תהילה אך רק בשני המפגשים האחרונים הוא מקבל את כל המידע על תהילה.

מפגש ראשון: תהילה והמחבר נפגשים כשהמחבר מחפש את בית החכם ותהילה מראה לו את הדרך.

מפגש שני: תהילה והמחבר נפגשים כשהמחבר רואה את תהילה כשהוא בדרכו לראות האם הרבנית מצליחה להשתמש בתנור שקנה ושלח לה.

[לפני מפגש זה המספר הלך לבית הרבנית והעביר לה כסף מנכדה והיא קיטרה וסיפרה על צרותיה]

מפגש שלישי: תהילה והמחבר נפגשים בערב ראש חודש כשהוא הולך כדרכי ישראל להתפלל בכותל והם צועדים יחדיו לכיוון בית הרבנית. 

מפגש רביעי: תהילה והמחבר נפגשים בבית הרבנית כשהוא בא לבקר את הרבנית החולה לבקשת תהילה.

[לפני המפגש המחבר נמצא בבית הרבנית ושומע על תהילה וחייה]

מפגש חמישי: המחבר ותהילה נפגשים בביתה לאחר שהוא מגיע לביתה בעקבות בקשתה.

[המפגש נערך לאחר מפגש אחר של המספר עם החכם שראה אותו לאחר שהמספר סיים להדריך טיול בירושלים וכך יוצא שהחכם מספר לו חידושי תורה, מספר לו על בקשתה של תהילה שיגיע אליה ומספר לו על חייה בעבר]

מפגש שישי: המחבר מגיע שוב אל תהילה כיוון שבמפגש הקודם תהילה לא מצליחה להכתיב לו את המכתב שרצתה שיכתוב. [והוא ממשיך איתה בדרכה לחתום על חוזה בבית הקברות]

מפגש שביעי: המחבר מגיע אל בית תהילה אך תהילה לא שם כי היא מתה אבל האווירה של השקט, הנעימות והקדושה שלה עדיין במקום. 

 

ביטויים:

 

מאירת פנים= מתייחסת לכל אדם בצורה מאירה ויפה. [תהילה מאירת פנים ומתייחסת יפה לכל]

כאיש גבורתה=חזקה וממולחת כמו גבר [אנשים שראו איך תהילה מצליחה בעסקים אמרו עליה שהיא כמו גבר בעסקים]

החלפת דינר זהב בפרוטה מחוקה- כשאדם בוחר משהו רע ומחליף אותו במשהו טוב מאוד שהיה לו [הרבנית הזקנה כשמספרת על בתה של תהילה שהתנצרה והחליפה אדם צדיק וטוב שהיה אמור להתחתן איתה במישהו גוי או שהחליפה את הדת היהודית הטובה בנצרות שאין בה ערך].

לא הספיק מנקה הארובות להיכנס לארובה וכבר פניו מפויחות– כשאדם עוד לא עשה פעולה וכבר נראה כאילו עשה אותה [הרבנית אומרת את הביטוי למספר מכיוון שאיך שהגיע התכוון ללכת לדרכו כאילו כבר היה בביתה הרבה זמן]

 

כינוי– דרך הכינויים ניתן לזהות את היחס בין הדמויות.

בני- תהילה מכנה את המספר בכינוי “בני” כינוי חיבה.

 

 

דמויות משנה: הדמויות משנה בסיפור בדרך כלל מקדמות את העלילה ומאירות את הדמות המרכזית על דרך השלילה [ניגוד] או על דרך החיוב.

תפקיד החכם בסיפור:

מספר מידע על תהילה ועל דמותה.

החכם מהווה דמות מנוגדת לתהילה כיוון שהוא נמצא בביתו ולומד ועסוק בקידום עולמו הרוחני בלבד ואילו תהילה נמצאת בחוץ ועוסקת במעשי חסד והפצת הטוב לאחרים.

תהילה יודעת לשלב בין תפילות ותהילים לבין מעשי חסד בפועל [סיוע לרבנית הזקנה וראיית טוב בעולם [היכולות הטכנולוגיות של התנור] ואילו החכם מתמקד בתורה ובחידושי תורה בלבד.

 

תפקיד הרבנית בסיפור:

הרבנית מעבירה לנו מידע על חייה של תהילה [היא מספרת לחכם את קורות חייה של תהילה, מה קרה לבתה, גילה וכו’] וכך אנו מכירים את תהילה דרך הסיפורים עליה.

הרבנית מאירה את תהילה על דרך הניגוד.

תכונות אופי ואישיות: בתכונות האופי והאישיות שלהן הן שונות לחלוטין הרבנית רגזנית, שלילית, כעוסה וביקורתית ואילו תהילה מאמינה, מתמקדת בטוב ורואה טוב, מודה ומברכת את ה’ שלא חיסר בעולמו דבר.

ביחס שלהן לעיר ירושלים:

הרבנית רואה רק רע במקום ומתמקדת בשלילי. לא מרוצה ולא מעריכה את העיר ואילו תהילה מדברת על ירושלים בשמחה, ברגשי תודה, קדושה, אהבה והערצה וכשאומרת את המילה ירושלים מוסיפה מילה שמפארת אותה.

היחס לבריות [בני אדם]: 

הרבנית למרות שתהילה מבקרת אותה ולמרות שהחכם מבקר אותה ומביא לה תנור מנכדה היא עדיין רואה רק רע בבריות וכלום לא מספק אותה ואילו תהילה רואה בבני אדם את הטוב, מאירה לכולם פנים, מסייעת לרבנית הנרגזת. אפילו בשוטר הבריטי היא רואה טוב. 

היחס למזג האוויר:

הרבנית מתלוננת על הקור וטוענת שהקור הזה יוציא אותה מהעולם לעומתה תהילה מעריכה את החורף והגשמים ומודה עליהם ומדגישה את העובדה שאנו מברכים ומבקשים אותם.

היחס למספר החכם:

הרבנית רוצה אומנם בביקורו של החכם אך לא נותנת בו אמון כדי לשתף אותו בחייה וברגשותיה ומחשבותיה אלא רק מספרת דברים שאינם קשורים אליה אישית ולעומתה תהילה משתפת ומספרת והופכת אותו לאיש סודה. 

 

ירושלים כמקבילה לדמותה של תהילה:

שתיהן עתיקות בשנים.

ירושלים בעברה, עיר בירה, עיר של מלכות ותהילה בעברה עשירה ומכובדת מאוד.

למרות שירושלים עתיקה היא תמיד מתחדשת ותמיד פעילה וחיה וכך תהילה למרות זקנותה חוץ מהבגדים שלה [הלבוש החיצוני] לא ניתן לראות עליה את גילה בגלל פעולותיה וזריזותה.

 

מצבה של ירושלים בתקופת הסיפור היה תחת שלטון זר ולאחר הרבה צרות של חורבן בית ראשון ושני וגלות  וגם תהילה עברה הרבה צרות. מות בניה ובעלה, ירידה מנכסיה והתנצרות בתה.  

 

ירושלים נחרבה בגלל שנאת חינם וגם חייה של תהילה נהרסו בגלל שנאת חינם של אבי תהילה לחסידים.

ירושלים מחכה לתיקון ולכפרה לבניה וגם תהילה מנסה ומחכה לתיקון ולכפרה משרגא.

 

הצרות שעברו על תהילה:

בניה מתו

בעלה מת

בתה התנצרה

ירדה מנכסיה

כל מי שהיה סביבה מת

 

ובכל אופן היא נשארה תהילה. [משבחת, מהללת את ה’, מודה ורואה טוב בעולמו של ה’ ועושה טוב לסובבים אותה.

 

 

כותרת הסיפור-תהילה

כותרת הסיפור היא בעצם שם הגיבורה והיא מדגישה שהשם של הגיבורה גם מתאר אותה. כשמה כך היא תהילה. שמהללת את ה’ ורואה ומדברת רק דברים טובים, קוראת הרבה תהילים (אותם אותיות). למרות חיי הקשים וצרותיה היא זוכה לתהילה בכך שכולם מהללים אותה ואת מעשיה. . 

 

זמן הסיפור:

הסיפור מתחיל במפגש הראשון בין תהילה למספר שהוא זמן של “רביעה של גשמים”. על פי התלמוד מחלקים את זמן הגשמים ל-3 רביעות כדי לדעת מתי והאם יש עיכוב בירידת הגשמים.

על פי התלמוד רביעה ראשונה של גשמים הוא ג’ חשון. 

כך שזמן הסיפור מתחיל מירידת היורה וממשיך בתקופה הקרה והגשומה של ירושלים.

גשמים בזמנם מראים על ברכה וטהרה כך הסיפור עוסק בתהילה וברצונה להיטהר ולקבל כפרה על מעשיה בעבר.

 

דמות ראשית [גיבור]: 

תהילה- אישה מבוגרת מאוד מעל 100 שנים בעלת חסד שהולכת ממקום למקום כדי לחפש חסדים, רואה טוב בהכל ומודה לה’ על חסדיו הרבים. 

 

מקום:

בית הרבנית– המקום שבו ניתן לעשות השוואה בין בית תהילה לביתה של הרבנית. בין ההתנהגות של תהילה לבין התנהגות הרבנית. הרבנית ביתה בית שבחוץ יש חתול, המקום נראה לא מסביר פנים, מוזנח והיא עסוקה בתלונות לעומת בית תהילה הכל מסודר יפה, נקי ומצוחצח כבת מלך.

הכותל– המקום שמייצג את ירושלים, את עם ישראל שנפגשים. 

סמטאות ירושלים– ירושלים מתוארת “כעיר שחוברה לה יחדיו” עיר שמחברת בין אנשים ובין מקומות. לאורך הסיפור תהילה מהללת ומשבחת את ירושלים. 

בית החכם– המקום שמדגיש את לומדי התורה. וההתנהלות שלהם. ההתמקדות בלימוד שלפעמים גורמת להם לשכוח את העשייה והחסד. 

בית תהילה– בית תהילה הוא בית נקי ומסודר ומצוחצח כשהכל במקום בו. המספר מתאר אותו כבית של בת מלוכה. גם לאחר מותה ביתה מעיד עליה כשהוא שקט כמו בית תפילה והמים של הטהרה עדיין נמצאים בו. 

 

 

 

אפיון ישיר של הדמויות:

תהילה – המחבר מתחיל לאפיין אותה בצורה של סיפור אגדה: “זקנה אחת הייתה בירושלים…” בנוסף, היא מאופיינת על ידי המספר כזקנה נאה שכמותה לא ראינו, צדקת, חכמה שעושה מעשים טובים וענווה. “זקנה חיננית” מפה ניתן להבין כמה הוא אוהב ומעריך את הזקנה ומעשיה ומשווה אותה למלאך ה’.

 

הרבנית– לא יודעת להכיר טובה. [המספר משווה ביניהן במפורש].

 

אפיון עקיף של הדמויות: 

תהילה– דרך הסיפור והמפגשים אנחנו לומדים על דמותה של תהילה. על מעשי החסד שהיא עושה בכל רגע, על ניצול הזמן שלה, הזריזות במעשיה, על ההתייחסות שלה לבני ישראל כבני מלכים וכך היא עצמה נראית ופועלת כבת מלך וגם מתייחסת לכל מי שסביבה כבני מלך. על החשיבה על המילים שיוצאות לה מהפה, על השבחים שלה ועל הראיה הטובה שלה את העולם ובייחוד את ירושלים ואת כל בני האדם. על ההשפעה שלה על אחרים והברכות שלה לכולם .

הרבנית– דרך הסיפור אנחנו מבינים מהתלונות הרבות שלה ו רגזנות שלה ומכך שאומרת שאף אחד חוץ מתילי לא בא לבקר אותה על דמותה. שהיא רגזנית ולא אהובה על בני אדם. ומוצאת בכל דבר רע. 

החכם– עסוק בלימוד התורה, בחידושים. שכח לגמרי את בקשת תהילה. אם לא הייתה מזכירה לו לא היה מעביר את המסר למספר על בקשת תהילה. הוא דמות שמראה על אדם שעסוק בלימוד ושוכח את חיי המעשה וחסד. זוהי ביקורת מרומזת של המספר על החכם. 

 

דמות המספר בתהילה:

המספר, מספר לנו את הסיפור מזווית הראיה והפרשנות שלו לחיים ולדמויות. הוא מעביר לנו את המסרים והביקורת שלו על הדמויות ועל התנהגותם דרך עיניו. הוא לא יהיה מספר “כל יודע” אלא הוא ניזון מהמידע שהוא שומע ורואה ואותם הוא מעביר אלינו הקוראים. אנחנו ביחד איתו מגלים על עולמה הפנימי של תהילה. 

ניגודים:

ניגודים בין תהילה לבין החכם– משלבת תפילה והודיה במעשי חסד רבים והוא מתמקד בלימוד תורה.

ניגודים בין תהילה לבין הרבנית– תהילה רואה טוב בכל ומלאה בעשיית חסד ולא רוצה עזרה מאף אדם ואילו הרבנית רגזנית ומוצאת בהכל רע ומצפה שהכל יסייעו לה ויעשו לה.

 

 

מוטיב חוזר בסיפור:

פגישה– הפגישות חוזרות בסיפור בין המספר לדמויות שונות ומקדמות את העלילה ומלמדות על דמותה של תהילה.

מפגשים עם החכם:

בתחילת הסיפור כשהלך לבקר אותו. 

לקראת סוף הסיפור כשהחכם מסר מידע על תהילה ועל כך שתהילה רוצה לראות את המספר.

מפגשים עם הרבנית:

כשהמספר מעביר לרבנית כסף מנכדה לתנור.

כשהמספר הולך לוודא שהרבנית קיבלה את התנור ויודעת איך להשתמש בו.

כשהמספר מבקר את הרבנית החולה בעקבות בקשתה של תהילה. 

מפגשים עם תהילה:

כשהמספר מחפש את בית החכם ותהילה מראה לו את הדרך.

כשהמספר הולך לראות האם הרבנית מסתדרת עם התנור ופוגש אותה בכניסה לבית הרבנית.

כשהמספר מגיע להתפלל בכותל בירושלים בראש חודש.

כשהמספר יושב בבית הרבנית ומבקר אותה ושומע קיטוריה וסיפוריה ואז מגיעה תהילה עם תבשיל לרבנית.

כשהמספר מגיע לבית תהילה בעקבות בקשתה ומודע לרצונה לכתוב מכתב.

כשהמספר מגיע יום אחרי שוב כדי להשלים את המשימה [כתיבת המכתב] ומתלווה אליה.

כשהמספר מגיע לביתה אבל רק רוחה שם. [היא מתה]

 

ירושלים– ירושלים מוזכרת שוב ושוב בפי הדמויות ולאורך הסיפור ומדגישה את העומק של העיר שמכילה בתוכה את כל סוגי האנשים, את יופיה, הדרה וקדושתה של ירושלים.

תהילה אומרת: כשהיא אומרת “ירושלים” אין צורך להוסיף לה שום מילה. מספיק לומר ירושלים ובמילה עצמה מופיעה קדושתה. 

 החטא ועונשו– חטאי תהילה מופיעים הפגיעה בשרגא ושכירת מורות גויות לבתה. 

ערכים ביהדות- ערכי מחילה וכפרה, מידה כנגד מידה.

 לאורך הסיפור אנחנו נתקלים ברמזים מקדימים כשלקראת סוף הסיפור אנחנו  שומעים את הסיפור השלם של תהילה. ואת הסיבות לכך שלדעתה נענשה בצרות גדולות. 

היא לומדת על צרותיה בשיטה שמקובלת בתורה של  “מידה כנגד מידה”.

מידה כנגד מידה=התאמה בין המעשה לגמול הניתן לו.

 אביה קרע את שטרי השידוכין חודש לפני בר המצווה של שרגא החתן שלה והיא לא זכתה שבניה יגיעו ליום בר המצווה שלהם אלא מתו ממש לפני זמן הנחת תפילין במיתות משונות. 

היא לא נישאה לשרגא והוא ומשפחתו עברו ביזיונות וחרם מאנשי העיר ובתה התנצרה ועזבה שידוך טוב לפני זמן החתונה והתביישה בבתה ובמעשיה [לדעת תהילה היא חטאה בכך שהביאה מורות נוכריות לבתה]. 

ההבדל בין הסיפור לגישה היהודית הוא שעל פי היהדות הולכים בשיטה של: “איש בחטאו יומת” ולא בשיטה של “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה” [הבנים נענשים על חטאי ההורים] אלא אם כן הילדים הולכים בחטאי ההורים. ותהילה בסיפור בעצם נענשת על חטאי אביה. כי הרי באותו הזמן היא הייתה ילדה ולא הייתה לה אפשרות להביע דעה בעניין וכל הפעולות היו של אביה בכלל אבל היא הרגישה שהיא נענשת על כאבו של שרגא. 

 

מעשה אבות סימן לבנים- תהילה לא נישאת למשודך לה ואביה קורע את שטרי השידוכין ומחתן אותה עם מישהו אחר וגם בתה של תהילה לא נישאת למשודך לה ומתנצרת. 

 

מוטיב דתי- מוטיבים מחיי הדת מופיעים שוב ושוב כמו הלימוד תורה והחידושים של החכם, המנהג ללכת לראש חודש להתפלל בכותל, ביקור חולים, צדקה, קריאת תהילים, מאור פנים, הסתכלות בעין חיובית, קבלה של מה שקורה בעולם, טיהור המת, הנחת תפילין, הליכה אחרי רבנים, התייחסות לירושלים כעיר הקודש. 

יש מוטיבים דתיים שהמספר יתייחס אליהם וימסור אותם בצורה שתראה את ההסתכלות החיובית שלו כמו מעשי החסד של תהילה ויש פעמים שהמספר יתייחס למוטיב הדתי כמשהו שלילי כמו ההתייחסות לנהירה אחר רבנים שלפעמים מפלגות את העם. 

 

ניתן לראות בסיפור את חיי תהילה ב3 זמנים:

 

חטאי תהילה בעבר והתוצאות שלהם:

1. לא נישאה לשרגא ולא ביקשה ממנו מחילה.
2. לקחה לבתה מורות נוכריות.

חיי תהילה בהווה:

תהילה מאמינה שחייה וצרותיה הן עונש על פעולותיה. היא עסוקה בלנצל כל רגע בחייה בתפילות ובמעשים טובים ובמאור פנים לכל אדם. 

גם כשהיא מתכננת את מותה וקבורתה היא דואגת לקחת את הכד עם מכתב הסליחה לקבר. כך שגם את מותה היא מתכננת כזמן של סליחה וכפרה.

 

חיי תהילה בעתיד:

תהילה מצפה לגואל, מאמינה בעולם הבא שם הכל ידוע וברור ושם שרגא לא יוכל להימלט מבקשת סליחתה, היא מאמינה בתחיית המתים ומצפה לכך. היא חיה חיי אמונה והם נותנים לה כוח לפעול בחייה למרות צרותיה הגדולות. 

 

אירוניה בסיפור:

תהילה לא נישאה לשרגא מכיוון שהתחיל להתקרב לחסידות ובסופו של דבר הפך למתנגד לחסידות [אולי בעקבות מה שקרה לו] ובעלה של תהילה שנישא לה במקום שרגא התקרב לאחר לידת בניו לחסידות ונהיה חסיד.

 

סיום הסיפור:

הסיום הוא סיום סגור כיוון שתהילה מתה וידוע לנו בדיוק מה קרה לה. אבל יש שיגידו שהסיפור יישאר לעולם פתוח כיוון שעדין נשארו בו שאלות כמו: האם שרגא ימחל לתהילה בסופו של דבר בעולם האמת? האם הוא יקבל את המכתב? האם היא תקבל את השלווה שלה?

 

מוסר השכל ורלוונטיות:

הסיפור מלמד אותנו על זווית ראיה נכונה. על הסתכלות חיובית. ועל כך שבכל אירוע יש לנו את האפשרות לבחור מה לראות מהאירוע האם לפרש אותו בצורה חיובית או בצורה שלילית. ברגע שנבחר להסתכל בצורה חיובית באופן ישיר נקבל הרגשה טובה, אנרגיות טובות יותר ונשפיע טוב סביבנו. תהילה והרבנית שתיהן באותו מקום וכל אחת רואה אחרת את העולם. 

 

הסיפור מלמד אותנו כמה חשוב לנצל כל רגע בחיים בצורה חיובית. תהילה מלמדת אותנו על עשייה גם בגיל מבוגר מאוד היא פועלת. זזה ממקום למקום ומחפשת לעשות מצוות ולא מתעצלת.

 

הסיפור מלמד אותנו את הערך של מעשים טובים וחסד וכמה חשוב לשלב בין חסד ללימוד תורה ותפילות ולא להתמקד רק בלימוד ותפילה בלי עשייה. [הרבנית הזקנה מתלוננת על הנשים שגרות קרוב אליה ורק מתפללות אבל לא מוצאות זמן לבוא לבקר ולסייע לה].

 

הסיפור מלמד אותנו את הכוח של המילים כמה חשוב לחשוב לפני שמדברים ולא לבזבז את המילים על דברים שאין בהם ערך. [תהילה מספרת את הסיפור על האדם המבוגר שגער בה על כך שהיא מפטפטת בילדותה וכשהתחילה לחסוך במילים ולחשוב על מה שאמרה גרמה לכך שתאריך ימים]

 

הסיפור מלמד אותנו על החשיבות של בקשת סליחה מאדם שפגענו בו– הצרות הרבות שבאות על תהילה למרות שהיא אישה טובה מאוד מלמדות כמה חשוב לבקש סליחה ומחילה ממי שפגענו בו.

 

סוף מעשה במחשבה תחילה– הסיפור מלמד איך לפעמים אנשים בלי מחשבה עושים מעשה והם לא חושבים על ההשלכות הגדולות והקשות שיכולות להיגרם לאותו בן אדם מהמעשה. [אביה של תהילה שמבטל את השידוכים לשרגא בגלל דבר פעוט כמו הליכה לרב מסוים כדי לקבל ברכה גורם לכך שחיי שרגא ומשפחתו יהרסו, שינדו אותם ושבתו תחיה חיים קשים ומצערים].

 

 

***

הטקסט המלא של היצירה אינו מופיע באתר מטעמי זכויות יוצרים.

העמוד מציג פרשנות, סיכום וניתוח לימודי בלבד בהתאם לעקרון השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007).

הגישה לאתר בתשלום נועדה למימון פיתוח תכני הלמידה, ואינה מהווה הפצה מחדש של היצירה המקורית.

 

כל הזכויות בטקסט המקורי שמורות ליוצר/לעיזבון/לבעל הזכויות.

האתר מציג חומר לימודי ופרשני בלבד ואינו תחליף ליצירה המקורית.

 

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C

 

שאלות לבגרות בספרות:

1. מהו המסר שלקחת מהסיפור? הסבירי כיצד למדת אותו מהסיפור?
   
2. לאיזו דמות התחברתם בסיפור ומדוע?
3. מי היא הדמות המשפיעה יותר על אחרים בסיפור? כיצד על פי הסיפור הדמות השפיעה? 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.html