עקרון הגבלת השלטון – פרק 20

ב”ה

 

נושא: הגבלת השלטון – פרק 20

תת נושא: עיקרון הגבלת השלטון

במדינה דמוקרטית ניתנת לרשויות המחוקקת, השופטת והמבצעת הרבה כוח ומכיוון שכוחם גדול והם שולטים בכסף של המדינה ובחלוקת התקציב למקומות שונים וכך באזרחי המדינה שעובדים בתחומים שונים תחתיה, במסמכים אישים ובמאגרי מידע,  בצבא ובמשטרה יש צורך להיזהר משחיתויות או מהתנהגות לא תקינה וניצול לרעה את כוחם.  לכן יש לשים פיקוח ומעקב על הרשויות האלה כדי שלא יעשו מה שהן רוצות ויפגעו בזכויות אדם או אזרח. 

במדינה דמוקרטית השלטון מקבל את כוחו מהעם – אבל הכוח הזה חייב להיות מבוקר, מפוקח ומוגבל כדי למנוע שחיתויות. הדרכים העיקריות להגבלת כוחו של השלטון הם הפרדת רשויות, מנגנוני פיקוח וביקורת, חוקה ובחירות.

 

הפרדת רשויות:

ישנם 3 רשויות בישראל: הכנסת, הממשלה והשופטת והסיבה להפרדה שלהם היא למנוע ריכוז כוח במקום אחד ולהיזהר משחיתויות ופגיעה באזרחים. ברגע שמוציאים את התלות שלהם אחת בשנייה יש פחות שחיתויות ויותר אפשרות לפיקוח.

 

הסיבות להפרדת רשויות:

1.למנוע ריכוז כוח בידי גוף אחד שינצל אותו לרעה.

2. ליצור איזון ופיקוח הדדי בין הרשויות-כל רשות מגבילה ובודקת האם האחרות פועלות כראוי.

3.שמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם.

 

 

1.הרשות המחוקקת-הכנסת:

תפקיד הכנסת לפקח על הממשלה, לאשר תקציב מדינה, לחוקק חוקים שיסייעו לציבור והיא יכולה עם רוב מצביעים להפיל את הממשלה על אי אמון בממשלה.

2. הרשות המבצעת-הממשלה:

תפקידה לבצע את החוקים שעברו בכנסת ואישרו אותם חברי הכנסת ולנהל את כל ענייני המדינה בתחומים השונים כמו: תקציב וחלקה של התקציב למקומות שונים לניהול המדינה, ביטחון המדינה, בריאות, כלכלה, חינוך וכו’. היא גם יכולה לחוקק חוקים שמסייעים לחוקי יסוד [חוקי משנה] כמו לדוגמה היא יכולה לחוקק חוקים שיסייעו בתחום התחבורה..

3.הרשות השופטת-בתי המשפט:

תפקידה לפרש את החוקים, לפסוק בסכסוכים בענייני אנשים שנחשדים שעברו החוק. יש באפשרותה  לפסול חוקים של הרשות המחוקקת או לדרוש לשנות את החוקים ואף לבטל החלטות ממשלה אם לדעתה הם נגד החוקה. 

 

מנגנוני פיקוח להגבלת השלטון:

שתי דרכים עיקריות לפיקוח:

מנגנונים פורמליים [רשמיים]

מנגנונים לא פורמליים [בלתי רשמיים]

 

מנגנונים פורמליים[מוסדיים]:

מוסדות שלטוניים שנקבעו בחוק והוסמכו על ידי החוק לצורך המטרה של השמירה והפיקוח על התנהלות תקינה של הרשויות.

 

בית המשפט– בית המשפט יכול לפסול חוקים או החלטות של השלטון שפוגעים בזכויות האדם או נוגדים את החוק במדינה. אזרחים יכולים לפנות לבית המשפט [בג”ץ] נגד פעולות של המדינה נגדם.

 

מבקר המדינה- מבקר המדינה אחראי על מעקב ובדיקה של התנהלות הממשלה מבחינה כספית והתנהלות כל מוסד ציבורי. כיצד הממשלה משתמשת בכספי הציבור והאם כל מוסד ציבורי שמקבל כסף של המדינה מתנהל כראוי ועל פי החוק עם הכספים שמועברים אליו. הדו”ח שלו מתפרסם באופן פומבי כך שכל אדם יכול להיחשף אליו ולראות שחיתויות. 

מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת והוא לא כפוף לרשות המבצעת כך שהוא יכול להציג את הדברים שהוא רואה כמו שהם. אומנם אין לו סמכות לפעול בעניין אבל כתוצאה מפרסומי הדו”ח שלו בציבור הממשלה או המשטרה יפעלו על פי תוצאותיו כדי שהציבור יאמין בהם.

 

נציב תלונות הציבור– נציב תלונות השלטון מטפל בתלונות של הציבור כלפי המדינה. אם אזרחים חושבים שאנשים שמתפקדים במערכת הציבורית של המדינה לא התנהלו איתם כראוי הם יכולים להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור והוא יבדוק את תלונתם. [בישראל מוסד מבקר המדינה עוסק גם בתלונות הציבור כלפי התנהלות השלטון].

 

ועידת חקירה ממלכתית– ועידת חקירה ממלכתית מוקמת כאשר לדעת הממשלה יש לציבור עניין באירוע חשוב שקרה ואז מי שמנהל את החקירה זה בית המשפט העליון והוא מחליט מה ואת מי לחקור ואיך לנהל את החקירה. בחקירה כזו יש סמכויות גבוהות יותר לחקור מאשר בוועידה רגילה. וניתן לזמן כל אדם במדינה לצורך החקירה. את הדו”ח בסופו של דבר מביאים לממשלה והיא מחליטה מה לעשות בעניין. אומנם היא לא מחויבת לפעול על פי המסקנות שלה אבל מכיוון שנושא החקירה חשוב לציבור היא תרצה לפעול כדי להרגיע את הציבור. ועידת חקירה ממלכתית הוקמה בעניין: חטיפת יהודי תימן, מלחמת יום כיפור, טיפול בניצולי שואה ועוד. 

הכנסת-הכנסת מפקחת על הממשלה, שואלת שאלות, מקימה ועדת חקירה ומצביעה על חוקים או נמנעת מהצבעה וכך מגבילה את כוחה של הממשלה.

 

בחירות דמוקרטיות– כל מספר שנים ניתנת האפשרות לציבור להחליף את השלטון אם הוא לא פעל לטובתו כמו שהתחייב.

 

מנגנונים לא פורמליים[בלתי רשמיים]:

המנגנונים האלה הם גופים[קבוצות/ארגונים] או אנשים שהם אינם חלק מהממשלה אבל מייצגים את דעת הקהל ויש להם תפקיד חשוב בביקורת על השלטון.

דוגמאות:

תקשורת חופשית- תקשורת מפרסמת מידע, חושפת שחיתויות, עוקבת אחרי נבחרי ציבור ואחרי גופים מושחתים ומפרסמת אותם וכך מפעילה לחץ ציבורי על השלטון להיזהר מפעולות לא חוקיות.

ארגוני זכויות אדם- ארגוני זכויות אדם בוחנים האם הממשלה מתנהלת בצורה לא תקינה והם מגנים על אנשים שנפגעו מהשלטון.

אזרחים ופעילים חברתיים– אזרחים יכולים לצאת להפגנות, לכתוב ברשתות החברתיות ולהגיש עתירות לבית המשפט וכך לפעול ולהגביל את השלטון שלא יתנהל לא כראוי.

אמנים ואנשי רוח– אמנים ואנשי רוח דרך האמנות שלהם מעבירים ביקורת על השלטון ועל ההתנהלות שלו בכך שיוצרים שירים, אומנות, מחזות, מערכוני בידור שמעבירים ביקורת. 

 

חוקה:

החוקה היא מסמך שדרכו ניתן להבין את האידאלים והערכים של המדינה. מהם הדברים שמאפיינים אותה, מהם הערכים שעליה היא מבססת את התנהלותה. היא מכניסה בתוכה זכויות אדם, זכויות אזרח ואת זכויות המיעוטים במדינה. 

מכיוון שהחוקה היא המסמך הבסיסי שדרכו נגזרו חוקים שונים היא משמשת כמקור השראה לפסיקת שופטים והיא מגבילה את השלטון כך שלא יוכל לחקוק חוקים שסותרים את הערכים שלה. 

במדינת ישראל אין חוקה כי נציגי העם לא הצליחו להסכים ביניהם מהם ערכי היסוד שלה האם יודגש העניין היהודי או הדמוקרטי. בנוסף, המדינה נולדה בזמן מלחמות ולכן החליטו שבשלבים יכתבו חוקי יסוד שבסופו של דבר יקובצו לחוקה. 

בחוקה יהיה אפשר לראות כללים שמוסכמים על כולם כמו זכויות אדם ואזרח ושמירה עליהם, היא מחייבת את השלטון והאזרחים באופן שווה ומגבילה את השלטון מבחינת פעולותיו.

 

מטרות הגבלת השלטון:

למנוע שחיתויות.

להבטיח שהשלטון יפעל על פי החוק.

לשמור על זכויות האדם והאזרח.

למנוע ריכוז כוח מסוכן בידי גורם אחד.

 

דוגמה להבנת העיקרון:

אם שר בממשלה מחליט לחלק כסף ציבורי לקרובים אליו דו”ח מבקר המדינה ובית המשפט יכולים לזהות פעולה לא חוקית, לבדוק, לחקור, ולעצור את הפעולה וכך בעצם להגביל את אותו שר שיש בידו תקציבים של מדינה לא להשתמש בהם לצרכים פרטיים. זו דוגמה להגבלת השלטון.

 

לסיכום, 

עקרון הגבלת השלטון הוא אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה והוא נועד להבטיח שהשלטון יפעל לטובת הציבור ולא ינצל את כוחו על ידי כך שיש ביקורת, פיקוח ושקיפות על התנהלות השלטון. 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות באזרחות:

1. חישבו והסבירו מדוע פגיעה במנגנוני הביקורת (כמו בית המשפט או התקשורת) מסכנת את הדמוקרטיה?

2. הסבירו מהו עקרון שלטון החוק ומהו תפקידו במדינה דמוקרטית?

3. כתבו מהם מנגנונים פורמליים ומהם מנגנונים לא פורמליים בהקשר להגבלת שלטון החוק. כיצד הם מסייעים לאזרחים במדינה?

4. הסבירו את המושג הפרדת רשויות ומהי הסיבה שיש צורך להפרדת רשויות במדינה דמוקרטית?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%2020.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%20-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-20.html