יפה נוף – רבי יהודה הלוי

 

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב.

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם / כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד / אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם / צְרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב

הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם / וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב.

ב”ה

 

שם היצירה:  יפה נוף

סוג היצירה:  שירת ימי הביניים

מחבר היצירה: ריה”ל- רבי יהודה הלוי

תקופת פרסום היצירה:  תקופת ימי הביניים.

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

על המחבר:

רבי יהודה הלוי המכונה ריה”ל נולד בשנת 1075  והיה מגדולי המשוררים בתקופת ימי הביניים “תור הזהב” של יהדות ספרד. גדל בספרד ועסק בפילוסופיה ובחכמת הרפואה. הוא כתב שירי יין, אהבה ושירי קודש ואף את ספרו המפורסם “ספר הכוזרי”. כל ימיו שאף לעלות לארץ ישראל וניתן לראות את רצונו העז בשיריו הרבים על ירושלים. בסוף ימיו אף הצליח לעלות לארץ ונפטר בה בשנת 1141.

 

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם/ כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד/ אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם/ צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם/ וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

 

 

מבנה השיר:

5 בתים מחולקים לדלת וסוגר.

החלק הראשון בשורה משמש כדלת [פותחת את השורה] והחלק השני הוא הסוגר [הנועל את השורה].

 

ביאורי מילים:

תבל = עולם

נכמ ר= נצרב

קדם = מזרח

רגביך = עפר

ארוה = [מלשון רווי] אמלא

פאתי מערב = קצה מערב

נכספה נפשי = ביטוי לרצון עז מאוד

צרי = צמח רפואי

 

רקע לשיר:

את השיר כותב ריה”ל כשהוא גר בספרד ורחוק מאוד מישראל . אבל גם כשעם ישראל היה בגלות, רחוקים מהארץ תמיד הם שמעו סיפורים על הארץ הטובה, הארץ שהובטחה לאבותינו ולנו. הארץ שמלכי ישראל חיו בה והייתה למקום שוקק של חכמה, דעת, עושר, אחדות ושמחה. סיפורי התנ”ך מלאים בתיאורים על ארץ ישראל כך שגם כשהעם היה בגלות הוא תמיד השתוקק להגיע לארץ ישראל. לראות את יופיה  ולהחזיק באדמתה. כך שריה”ל שגם הוא גדל על סיפורי התורה הכיר את גדולתה וערכה של ארץ ישראל והשתוקק להגיע אליה. השיר משקף את רצונו העז של המשורר לבוא לארץ ישראל.

 

סוג השיר:

השיר נחשב כשיר קודש=שיר ציון.

שיר ציון הוא שיר שיש בו את התכנים: געגועים לירושלים, כאב על ירושלים החרבה ותקווה לשיבה לארץ ולגאולה.

והסיבה שהשיר “יפה נוף” נחשב כשיר ציון היא כי הוא מתאר את כאבי המשורר על ירושלים שחרבה ואת געגועי המשורר ורצונו העז לעלות לירושלים. [יש בו את כל מאפיינים של שיר ציון]

 

סיכום:

בית ראשון: המשורר מתאר את שבחיה של ארץ ישראל ואת רצונו העז להגיע אליה מקצה ספרד.

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!

בית הראשון פותח בכך שהמשורר מתאר את ארץ ישראל בתיאורים מפארים שונים: יפה נוף= יופיה הרב, משוש תבל=משמחת את העולם, קרית מלך רב=עיר של מלך חשוב [העיר של ה’, העיר שבה גרו דוד ושלמה מלכי ישראל].

הבית הראשון נסגר בתיאור רצונו העז של המשורר להגיע אליה מקצה העולם.

ארץ ישראל נמצאת במזרח העולם ואילו ספרד במערב.

בבית הראשון ניתן לראות את תפארת הפתיחה: הרעיון המרכזי מופיע בבית הראשון, יש חריזה בין הדלת לסוגר, יש תיאורים שונים של הארץ המפארים אותה.

בית שני: המשורר נזכר בחורבן הארץ ורחמיו הרבים מתעוררים על העיר הקדומה והמפוארת בעבר מול ההווה שהיא חרבה והשכינה גלתה ממנה.

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם/ כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.

בית שני פותח בכך שהמשורר מתאר את הרחמים הרבים שהתעוררו בו וצרבו אותו [הכאיבו לו]כשנזכר ב”קדם”, ארץ ישראל נמצאת בקדם = במזרח. או כשנזכר בתקופה הקדומה.

בית שני נסגר בכך שהמשורר מסביר את הסיבה לרחמיו שעלו כשנזכר בכבודו של ה’ שגלה מהארץ [השכינה שגלתה מהמקום בעקבות חטאי העם] וכשבית המקדש שמכונה “נוך” חרב.

 

בית שלישי: המשורר מביע תקוותו להגיע לישראל והוריד דמעותיו על אדמתה.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד/ אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!

בית שלישי פותח בפירוט חלומו של ריה”ל . הוא מייחל ומקווה שהיה יכול להגיע על כנפי נשרים.

נשר הוא העוף החזק ביותר שיכול להמריא גבוה ביותר ולהגיע במהירות לאן שירצה. לכן המשורר מייחל שהיה יכול לעלות עליו ולהגיע במהירות ובבטחה לארץ.

בית שלישי מסתיים בכך שהמשורר מתאר את המקום שהוא רוצה להגיע אליו עם כנפי נשרים: אל העפר של ארץ ישראל. שם ירווה [ימלא] בדמעות את עפר הארץ וכך יתערבבו הדמעות שלו עם עפר הארץ.

הדמעות הן דמעות של שמחה על ההגעה לארץ ישראל אחרי שנים של השתוקקות או דמעות של צער וכאב על כך שהיא נחרבה. 

בית רביעי: המשורר מתאר את רצונו להגיע לארץ למרות שהוא מבין שהיא לא שמורה ומוגנת כבעבר.

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם/ צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.

הבית פותח בכך שהמשורר מתאר את שאיפתו להגיע לארץ. הוא דורש אותה גם אם היא מסוכנת לעולים אליה מכיוון שאין בה מלך [אין שלטון מסודר של העם היהודי שישמור על העם בארץ או שה’ עזב את הארץ בגלל החוטאים בה]. ובמקום מלך יש דברים אחרים.

הבית מסתיים בדברים שיש בארץ במקום צורי שזה צמח שמרפא, יש בארץ בעלי חיים מסוכנים כמו: נחש, שרף ועקרב. בעלי החיים המסוכנים מתרבים במקום ללא אנשים וארץ ישראל הייתה שנים רבות ללא התיישבות שתפתח אותה.

 

בית חמישי: המשורר מתאר את רצונו לשקם אבניה החרבות ולטעום את עפר הארץ.

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם/ וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

הבית פותח בכך שהמשורר אומר שכשיגיע לארץ הוא ישקם האבנים שנחרבו בה בעבר וישקם אותם. 

כי מטרתו היא לשקם את הארץ ולבנות אותה שוב. 

הבית מסתיים בכך שהמשורר מביע את אהבתו לעפר הארץ שכשיגיע יטעם את העפר של הארץ וזה יהיה טעים לו כמו שדבש מתוק וטעים ומשמח את הלב.

 

 

לסיכום:

המשורר בשיר זה מתאר את יופיה והדרה של ארץ ישראל. את רצונו העז להגיע לארץ ישראל ואת חלומו להגיע לארץ גם אם היא לא כמו בעבר. גם אם אין בה מלוכה ואין בה צמחי מרפא ובמקומם יש בעלי חיים מסוכנים. עדיין הוא ירצה לבוא לארץ. לשקם את אבניה כי אפילו העפר שלה טעים וטוב לחיכו.

 

כותרת השיר: כותרת השיר מלמדת אותנו לפעמים על המסר שהמשורר רוצה להעביר בשיר.

הכותרת של השיר היא: “יפה נוף” ומתארת את המראה של ארץ ישראל. כמה שהנוף שלה יפה ומרשים. 

 

סוג השיר: שיר ציון.

בשיר זה ריה”ל מבטא את געגועיו לארץ ישראל ומדגיש את רצונו העז להגיע לארץ הקודש.

 

חרוז מבריח – בסיום כל בית מופיע אותו חרוז.

חרוז מבריח– החרוז שמסיים כל בית הוא “רב”. החרוז מבריח מדגיש את הגעגועים הרבים של ריה”ל לישראל.

 

אקרוסטיכון- כשכל אות בתחילת שורה היא חלק ממילה שהמחבר מטמיע בתוך השיר. 

בשיר “יפה נוף” של ריה”ל המשורר משלב את השם שלו בתוך השיר: “יהודה”.

 

תפארת הפתיחה- כאשר הבית הראשון של השיר יש בו כמה קישוטים כך שכבר בפתיחה ניתן לראות את יופיו של השיר וההשקעה בו.

1. בבית הראשון ניתן לראות חריזה בין הדלת לסוגר “רב”

2. בבית הראשון ניתן לראות את הרעיון המרכזי של השיר: הגעגוע לארץ ישראל המכונה “יפה נוף, משוש תבל”

3. כינויים מפארים לארץ ישראל: “יפה נוף” תיאור המראה החיצוני של הארץ כבעלת נוף יפה.

4. “משוש כל הארץ” תיאור של הארץ שמשמחת את העם שלה.

5. “קריה למלך רב”- עיר שמלכים חשובים גרים בה. [דוד ושלמה שמלכו בארץ]

 

כינויים- כשנותנים לאדם/מקום כינוי שונה משמו המקורי וכך ניתן לראות את היחס אליו.

ארץ ישראל מכונה בשיר בכינויים רבים: “יפה נוף”, “משוש כל הארץ”, “קריה למלך רב”.

בית המקדש מכונה: “נוך” [מלשון נאה] שהיה היופי והגאוה של הארץ.

 

תיאורים מנוגדים- תיאורים בשיר ששונים זה מזה.

המשורר מתאר את האבנים ההרוסות של ירושלים, את העפר שלה מול ההוד וההדר שהייתה בתחילה.

המשורר לא נבהל מהמהפך שהארץ עברה. אומנם הוא כואב את כאבה אבל היא עדיין מקום שהוא מייחל להגיע אליו ולבנות אותו מחדש. 

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!- תיאור הארץ כארץ יפיפייה, משמחת. עיר מלוכה. 

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם/ וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב! -תיאור הארץ החרבה שיש צורך לשקם אותה.

 

המשורר מתאר את התקופה שהיו בארץ צמחים רפואיים ועכשיו יש בעלי חיים מסוכנים באזור: 

צֳרִי גִּלְעֲדֵך [צמח רפואי]– נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב[בעלי חיים מסוכנים].

 

בעלי החיים בשיר:

נחש, שרף, עקרב– בעלי חיים מסוכנים שמתארים את מצבה של ארץ ישראל שיש בה עכשיו בעלי חיים מסוכנים ולכן מסכנת את מי שמגיע אליה. 

נשרים– המשורר מתאר את תקוותו להגיע לארץ על כנפי נשרים. נשר שהוא הבעל כנף החזק מבעלי הכנף יכול להביא אותו במהירות לארץ ישראל. 

 

שיבוץ– כאשר המשורר לוקח חלק מפסוק או פסוק מהמקרא ומשלב אותו בשיר.

מופיע פה קטע מהמקרא בו ה’, לפני מעמד הר סיני כשמתוארת ההתחייבות של ה’ לבני ישראל הוא מתאר את נשיאתו של עם ישראל על “כנפי נשרים”. 

“אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי.”[שמות י”ט, ד’]

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד/ 

 

יש פה שיבוץ לפסוק מספר תהילים בו מתוארים עם ישראל, עבדיו של ה’ שמכבדים ומוקירים את האבנים והעפר של ארץ ישראל. ניתן לראות את אותו התיאור שביר “יפה נוף”.

 “כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ.” (תהלים, ק”ב, ט”ו)

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם/ וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

 

יש פה שיבוץ נוסף מספר תהילים שמדגיש את ההשתוקקות של המשורר לבית ה’. גם המשורר משתוקק להגיע לארץ הקודש.

“נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה´” (תהלים, פד, ג´)

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!

 

מטאפורה [ציור לשוני] – כאשר המשורר לוקח מאפיינים מתחום מסוים כדי לתאר דבר אחר.  התיאור הוא בצורה ציורית.

המשורר מתאר את תקוותו להגיע לארץ על כנפי נשרים.

נשר הוא העוף החזק ביותר שיכול להמריא גבוה ביותר ולהגיע במהירות לאן שירצה. לכן המשורר מייחל שהיה יכול לעלות עליו ולהגיע במהירות ובבטחה לארץ.

 

היפרבולה [הגזמה]- כאשר המשורר מגזים בתיאוריו כדי להדגיש את המסר.

המשורר מתאר את עפר הארץ שיהיה טעים לו יותר מאשר דבש טעים לחיך.

וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

המשורר מתאר את דמעותיו שירוו את עפר האדמה של הארץ.
אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!

 

תפארת החתימה- כשהבית האחרון בשיר מלא תיאורים שמשאירים רושם. 

המשורר מכניס בבית האחרון היפרבולה ומגזים בתיאוריו כדי להשאיר רושם על הקורא ולהדגיש את אהבתו העזה לארץ.

התחייבות המשורר לשקם את אבני הארץ ותיאור הטעם של עפר הארץ כדבש לפיו אלו תיאורים מוגזמים שנותנים לנו לזכור את השיר.

הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם/ וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

 

מוסר השכל ורלוונטיות:

דרך השיר ניתן לראות את געגועיו הרבים של ריה”ל לארץ ישראל ואת רצונו העז לחיות בה. מפה ניתן ללמוד כמה ארץ ישראל הייתה חשובה לעם היהודי ואיך לאורך אלפי שנים הם שמרו על הקשר עם הארץ. כוח הרצון הזה הניע את העם בסופו של דבר לשוב ולהיאחז בה כבתחילה.

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

שאלות לבגרות בספרות:

1. קראו את השיר “יפה נוף” וכתבו באילו אמצעים אמנותיים משתמשת המשורר בשיר?
2. קראו את השיר “יפה נוף”. יצירות רבות בספרות מתארות אירועים שמחים או עצובים שעברו היוצרים. מהו האירוע שגרם ליצירה זו לצאת לאור?  כתבו מה ניתן להבין מקריאת השיר על רגשות המשורר כתוצאה מהאירוע שחווה? בססו דבריכם על מילות השיר.
3. בשירים רבים ניתן לראות בבחירת הכותרת של השיר את הנושא העיקרי של השיר. מהו הנושא העיקרי של המשורר וכיצד דרך הכותרת ניתן להבין את רגשות המשורר?

 

 

 

 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A0%D7%95%D7%A3.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A0%D7%95%D7%A3.html