עטור מצחך – אברהם חלפי

ב”ה

 

שם היצירה: “עטור מצחך זהב שחור”

סוג היצירה: שירה

מחבר היצירה: אברהם חלפי

תקופת פרסום היצירה: סוף שנות ה50

קישור לקריאת השיר:

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=166&wrkid=2515

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

על המחבר:

אברהם חלפי היה מוכר כשחקן ומשורר ישראלי, נולד בפולין בשנת 1906 ונדד לפולין עם משפחתו שם התחנך באומן שבאוקרינה. הוא עלה לארץ בעליה השלישית בשנת 1924. כשעלה לארץ היה מבין אלה שסייעו בהקמת המדינה ועסק בחקלאות וסלילת כבישים. תוך זמן קצר מעלייתו השתלב בתיאטרון “האהל” שבתל אביב והיה ממקימי התרבות הישראלית. בשנת 1939 הוציא לאור קובץ שירים ראשון ובשנת 1959 הוציא את הקובץ שבו פורסם השיר “עטור מצחך” וזיכה אותו בפרסום והערכה רבה כשיוצרים מוערכים בתרבות הישראלית מלחינים ומעבדים את שיריו, את השיר “עטור מצחך” לדוגמא, הלחין יוני רכטר ושר אריק איינשטיין [היו לשיר ביצועים רבים נוספים]. חלפי נפטר בשנת 1980 כששיריו ופעילותו התרבותית מקבלים הערכה רבה. הוא זכה בפרס אלנרוד ובפרס אויסשקין ונקבר בתל אביב.

 

• לקריאת השיר המלא באתר שירונט: https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=166&wrkid=2515

 

על השיר:

השיר עטור מצחך נכתב ללא כותרת לשיר ומוצג על ידי מילות השיר הראשונות הפותחות אותו. 

הוא נחשב כשיר לירי. ניתן לראות בארבעת הבתים הראשונים של השיר את הפניה לאישה או לישות אחרת שהדובר בשיר אוהב ומעריץ מרחוק. מהשיר ניתן להבין   שהדובר בשיר מעריץ את האישה ומשתוקק לאהבה שלה. לרכותה . 

השיר מבטא אהבה עמוקה, טהורה ואידיאלית של הדובר כלפי אישה אהובה. זוהי אהבה חד־צדדית. כזו שאינה מתממשת במציאות. הדובר מעריץ את האישה, מרומם אותה למעמד כמעט קדוש, אך בו בזמן חש כאב, ריחוק וויתור עצמי.
האהבה אינה מתבטאת בדרישה או בקנאה, אלא ביכולת לשחרר, להתרחק, לקנא מרחוק ולברך, גם במחיר סבל אישי.

הנושא המרכזי בשיר:  אהבה אידיאלית, הערצה מרחוק וכאב של אהבה שאינה מתממשת.

 

 

ז’אנר: 

שיר לירי– שיר בו המשורר מדבר על עולמו הפנימי ועל רגשותיו. 

 

מבנה השיר:

6 בתים

שורות קצרות מרכיבות כל בית.

כל בית בנוי מכמות שונה של שורות.[אולי כדי לבטא את סערת רגשותיו של הדובר בשיר]

 

כותרת השיר-

אין כותרת לשיר. השיר מוצג על פי מילותיו הראשונות. 

 

דמות הדובר והנמען:

• הדובר – אדם אוהב, רגיש, צנוע, המודע לכך שאהבתו אינה יכולה להתממש. הוא בוחר להתרחק מתוך אהבה ולא מתוך אדישות.

“ואני שלא פעם אביט בך…”

ניתן לראות לאורך השיר את ההתבוננות של הדובר בנמענת ואת ההבחנה שלו במעשיה איך היא עצובה ושותקת, לובשת חלוק ורוד צמרירי ורך כשמחשיך, אוהבת להקשיב לסיפורים על אנשים. ההתבוננות בה גורמת לו לשכוח כל דבר.

• הנמענת – אישה המתוארת כאידיאלית, טהורה ונשגבת. היא מתוארת כדמות מושלמת, כמעט לא־אנושית, מה שמדגיש את הפער בין הדובר לבינה.
• הדובר בשיר מתאר אותה כאישה אצילית כמשהו לא מושג ולא אמיתי. גם תכונות כמו רכלנות ועצבות מתוארות אצלה כנשגבות. 

 

קישוטים ואמצעים אמנותיים בשיר:

מטפורות ודימויים

• זהב שחור- מטפורה המדגישה יופי נדיר, יקר וייחודי.
• האישה מוצגת כיצירת אמנות או כישות עליונה, ולא כאדם רגיל.

חזרה- מילים שחוזרות בשיר מספר פעמים.

“עטור מצחך זהב שחור” המילים חוזרות 3 פעמים ומדגישות את ההערצה של הדובר בשיר לנמענת.

 

[“אינני זוכר “]- מדגיש את הבלבול וסערת הרגשות של הדובר בשיר.

פתיחה וסגירה באותן מילים – “עטור מצחך זהב שחור” – חוזר בתחילה ובסוף השיר
ויוצר מסגרת לשיר ומדגיש את יופייה של האישה.

 

דימוי– כשמדמים משהו למשהו אחר. [אפשר לזהות עם תוספת האו “כ” “כמו”]

“כמרבד לרגליך“– החלום מוצג כשטיח רך, ביטוי לכניעה ולאהבה.

 

חריזה– מילים שצליל הסיומת שלהם דומה ומתחרז.

בית 1: שחור/אור

בית 2: רך/אח/אך.

בית 3: דברים/אחרים

בית 4: ביתך/מימך

בית 5: רגליך/פסיעותיך

בית 6: שחור/שיכור

 

כינויים:

הדובר בשיר מכנה את הנמענת בשיר: “אהובה”.

ניגודים

• קרבה נפשית מול ריחוק פיזי
• רצון להיות קרוב מול בחירה להתרחק
• מציאות מול חלום

 

לשון גבוהה

• השפה הגבוהה והפיוטית מחזקת את תחושת האידיאליזציה [התחושה של הדובר בשיר שמבחינתו הנמענת מושלמת] והכבוד כלפי האישה ובנוסף יוצרת אווירה שקטה וריחוק.

 

הסבר השיר:

בית 1:

הדובר בשיר מתאר את הנמענת כאישה עם תכשיט שבו מקושט מצחה. תכשיט זהב שחור. תיאוריו מראים על סערת רגשותיו. הוא אינו זוכר דברים ומתאר את המציאות של מי שהנמענת תהיה איתו בעתיד כבת זוג: חייו יהיו מלאי שיר[שמחה].

מהמילים האלה ניתן להבין שהדובר שר למישהי פנויה שמסיבות שאינן ברורות לנו בשיר הוא לא יכול להיות בן זוגה אלא רק להעריץ מרחוק.

בית 2:

בבית זה הדובר מתאר את הנמענת מתוך צפייה בה [מתאר אותה מבחינה חיצונית]. ניתן להבין ממילות השיר שהוא צופה בה באופן קבוע ויודע בדיוק מה היא נוהגת ללבוש כשהלילה יורד. 

הדובר מתאר את העובדה שהיא אישה כל כך יפה שהוא לא היה רוצה שתהיה אחותו כדי שיוכל ליהנות מההבטה בה בלי להרגיש שהוא עושה דבר אסור. 

באותה מידה הוא לא היה רוצה להיות נזיר שכתוצאה מנזירותו [נזיר לא יהודי לא יכול להיות עם אישה] כשהוא רואה אותה הוא צריך להתפלל למלאך כי היא גורמת לו כביכול לחטוא כשהוא מביט בה. 

הוא מרוצה שהוא לא אח שלה ולא נזיר ששניהם אינם יכולים ליהנות מהסתכלות בה כמו שאיש משתוקק לאישה.

בית 3:

הדובר בשיר שוב מדבר אל הנמענת ומראה כמה הוא מכיר אותה. 

בבית זה הוא מתאר לא רק את המראה החיצוני שלה אלא גם את האישיות שלה ומה היא אוהבת לעשות. 

הוא מתאר אותה כאישה שאוהבת להיות עצובה ושותקת. שאוהבת להקשיב לסיפורים על אחרים. 

בשורות האחרות הוא מתאר את רגשותיו תוך כדי צפייה בה:

היא גורמת לו לשכוח את כל העולם כולו לידה.

בית 4: 

בבית רביעי הדובר בשיר מתאר את העובדה שנפשו שייכת לנמענת עד כדי כך שהוא לא מרגיש שנפשו שייכת לו אלא לה. מצד שני גופו לא איתה. 

ניתן להבין בבית הזה שיש פה ניגוד בין הרגשות החזקים של הדובר לנמענת ובין המימוש שלהם בפועל.
נפשו “שוכנת” בביתה, אך בפועל – הם נפרדים.

רעיון מרכזי:  אהבה פנימית עמוקה לצד פרידה וכאב. ישנו פער בין הקרבה הנפשית לריחוק הגופני.

 

בית 5:

בבית 5 מתעצם הרעיון שהאהבה של הדובר בשיר לא ממומשת כיוון שהדובר מתאר את העובדה שחלומו פרוש לרגליה. הוא מבקש מהנמענת שתדרוך על חלומו. חלומו בנוי מפסיעותיה.

ניתן לראות בבית זה שהדובר מקווה להיות עם האישה לפחות בחלומו גם אם לא במציאות.

רעיון מרכזי: הבריחה אל החלום כמקום שבו האהבה יכולה להתקיים.

 

בית 6:

חזרה שוב על הביטוי “עטור מצחך זהב שחור”.
הדובר מדמיין קירבה פיזית – לחישה באוזן, דיבור עד הבוקר. בלחישות שלוחש לה הוא מתאר לה את רגשותיו והערצתו: “עטור מצחך זהב שחור”.
הסיומת יוצרת תחושת מעגליות וחלום שאינו מתממש באמת.

רעיון מרכזי: סיום פיוטי שמחזיר לדימוי המרכזי של האישה כמישהי אצילית ויקרה ומדגיש את הכמיהה והערצה כלפיה.

 

מוסר השכל ורלוונטיות:

אהבה אמיתית אינה נמדדת תמיד בהגשמה, אלא ביכולת:

• לכבד את האחר
• לוותר למען טובתו
• לאהוב גם מרחוק

המשורר מציג אהבה בוגרת, מוסרית ואצילית – אהבה שמכילה כאב אך גם השלמה   בכך שלא יגשים את חלומו.

 

***
הטקסט המלא של היצירה אינו מופיע באתר מטעמי זכויות יוצרים.

העמוד מציג פרשנות, סיכום וניתוח לימודי בלבד בהתאם לעקרון השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007).

הגישה לאתר בתשלום נועדה למימון פיתוח תכני הלמידה, ואינה מהווה הפצה מחדש של היצירה המקורית.

 

 

כל הזכויות בטקסט המקורי של היצירה שמורות ליוצר/לעיזבון/לבעל הזכויות.

האתר מציג חומר לימודי ופרשני בלבד ואינו תחליף ליצירה המקורית.
• כל הזכויות בשיר המקורי שמורות לעיזבון המשורר אברהם חלפי ז”ל 

  (1906-1980) ולבעלי הזכויות.

 

***

 

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות לבגרות בספרות:

1. עיינו בשיר וכתבו למי השיר מופנה? מה הן רגשות הדובר? מה ניתן להבין ממילות השיר לגבי מערכת היחסים בין הדובר לנמענת?
   
2. בחרו שני אמצעים אמנותיים שבעזרתם מעביר המשורר את המסר שרצה להעביר בשיר. 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A2%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%9A_%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8.html